"נכון הסדר שנקבע ולפיו חובה על הכנסת והוועדות להזמין לדיון את הייעוץ המשפטי שלה ולהקשיב לו, ואין חובה לקבל את עמדתו" - סבור (יום ג', 23.5.16) היועץ המשפטי לכנסת,
איל ינון. הוא דיבר בערב עיון בלשכת עורכי הדין. לצד זאת העיר, כי הוא משתמש בביטוי "קשיים חוקתיים ניכרים" ולא "בלתי חוקתי", משום שהוא יודע שייתכן שיהיה עליו להגן על אותו חוק אם עמדתו לא תתקבל.
לדברי ינון, "עצם קיומו של ייעוץ משפטי בכנסת אינו דבר מובן מאליו; ההפך הוא הנכון. הייעוץ המשפטי לכנסת הוא חריג בנוף הפרלמנטרי, שברובם עדיין שולט הייעוץ המשפטי לממשלה. לכן, זהו סוג של הישג ישראלי". ינון סיפר, כי בארכיון הכנסת ניתן למצוא התכתבויות בין יושבי ראש הכנסת בשנות ה-60 וה-70 לבין היועצים המשפטיים לממשלה -
מאיר שמגר,
אהרן ברק ו
יצחק זמיר - בשאלות טריוויאליות כגון עריכת מכרז למזנון הכנסת או פיטורי עובדים.
הייעוץ המשפטי לכנסת נוצר בתחילת שנות ה-80 ביוזמת משרד המשפטים, בשל עומס המטלות, ו"היום ייתכן מאוד שהם מצרים על כך". את המהפך המשמעותי ביצע היו"ר
אברהם בורג, הוסיף ינון, כאשר יזם הענקת מעמד סטטוטורי ליועץ המשפטי לכנסת. "ספק אם היום היה אפשר לעשות את זה, כי ודאי שהממשלה הייתה מתנגדת ליצירת עוד מוקד כוח משפטי, כי גם ככה אנחנו חריגים בנושא הזה" של ריבוי מוקדים משפטיים, אמר.
לא מגישים הצעות חלופיות עוד אמר ינון, כי היה קשה לכנסת להשתחרר מהייצוג בידי הפרקליטות והנשיאים אהרן ברק ו
דורית ביניש היו חסרי סבלנות לייצוג העצמאי שלה. לשיטתם, מוטב להימנע מחיכוך ישיר בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת, ועל המדינה לדבר בקול אחד. "היום אנחנו מקבלים פידבק מאוד חיובי מבית המשפט העליון, אבל הדרך לשם לא הייתה קלה".
לדברי ינון, כאשר נכנס לתפקידו הוא סבר שעיקר התמודדותו תהיה מול החקיקה הפרטית, אך בפועל - הוא צריך להתמודד עם הצעות חוק ממשלתיות, שנוצרות גם כתוצאה מלחצים של גורמים שונים שלא מביאים בחשבון רק את ההיבט המשפטי. בשל כך, הסביר, נוצרים לעיתים מצבים בהם הוא סבור שחוק מסוים הוא בעייתי, בעוד היועץ המשפטי לממשלה נותן לו הכשר.
"לפעמים זה יוצר עוגמות נפש קשות. מתקשרים אלי שרים ואומרים: אחרי ששתו את דמנו בקשית על-ידי הייעוץ המשפטי, ואחרי כל מה שעברנו - אתם באים ומפוררים לנו את ההצעה? לכן אני אומר לאנשים שלי, שהם צריכים להיות זהירים בכוח שלנו ולהביא בחשבון את התהליך שהחוק עבר בממשלה", הוסיף ינון.
הוא גם העיר, כי בניגוד ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, היכולים להתייעץ עם הדרג המקצועי של המשרדים - לייעוץ המשפטי של הכנסת אין ממי לקבל ייעוץ כזה. לדבריו, הוא גם בולם לעיתים את הרצון להגיש הצעה חילופית לזו של הממשלה, "כי אנחנו סגורים פה בחדר ולא ערים לכל מה שמתחולל בחוק. המבט המשפטי חשוב מאוד כאשר עוסקים בחקיקה, אבל הוא לא ממצה את הכל".
"שני הצדדים באים להתייעץ" על עובדי הייעוץ המשפטי אמר ינון, כי מי שאינו מסוגל לעבוד הן עם
מיכאל בן-ארי והן עם
חנין זועבי - לא לעבוד בלשכה המשפטית. הוא גם מזהיר את עובדיו שלא להתבטא בפייסבוק, לא לחתום על עצומות ולא להשתתף בעצרות, כדי שלא לאבד את אמונם של חברי הכנסת ואת הלגיטימיות של עצם קיומו של הייעוץ המשפטי.
חברי הכנסת גם מבקשים את עמדת הייעוץ המשפטי על מהלכים פוליטיים, למרות שהיועצים אינם מעוניינים לדעת עליהם מראש - המשיך ינון. "אנחנו מבינים מהשאלות מה מתרקם, ולפעמים שני הצדדים באים להתייעץ איתנו. חברי הכנסת אומרים לנו, שהם יודעים שעורך דין פרטי יצדיק את מה שהם רוצים לעשות, ושאנחנו ניתן להם דעה אוביקטיבית".