הממשלה נדרשת להכין תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לשילוב ערביי ישראל בשוק העבודה, שכן התוכניות הנקודתיות שבוצעו ומבוצעות אינן נותנות מענה לבעיה זו - קובע (יום ג', 24.5.16)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
שיעורה של האוכלוסייה הערבית בקרב כלל האוכלוסייה בגיל העבודה (בני 64-18) הוא 19.4%, אך שיעורה בכוח העבודה האזרחי הוא רק 13.7%. שיעור המועסקים באוכלוסייה הערבית הוא 50.5% (ו-30.2% בקרב נשים), לעומת 78% באוכלוסייה היהודית, וגם הכנסותיה של האוכלוסייה הערבית מעבודה קטנות במידה ניכרת מהכנסות האוכלוסייה היהודית. אחת התוצאות של מצב זה היא שהאוכלוסייה הערבית ענייה בהרבה מהאוכלוסייה היהודית.
בשנת 2010 קבעה הממשלה יעדי תעסוקה לשנים 2020-2010, ובכלל זה יעדי תעסוקה לגבי האוכלוסייה הערבית. במרס 2010 אימצה הממשלה תוכנית שהתמקדה תתמקד ב-12 יישובים שבהם מתגוררת 23% מהאוכלוסייה הערבית בארץ בתקציב של 677 מיליון שקל. במאי 2011 החליטה הממשלה על "תוכנית רב-שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הבדואים בצפון" בתקציב של 350 מיליון שקל. בספטמבר 2011 החליטה הממשלה על "תוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית" והוקצו לה 1.26 מיליארד שקל.
בעקבות דוח ועדת טרכטנברג החליטה הממשלה על נקיטת כמה צעדים משלימים ועל הקצאת תקציב נוסף לשם הסרת חסמים המקשים על האוכלוסייה הערבית להשתלב בתעסוקה. העלות הכוללת של יישום תוכנית זו הסתכמה ב-730 מיליון שקל. בסך הכול הוקצה מאז שנת 2010 סכום מצטבר של 3.7 מיליארד שקל באוכלוסייה הערבית על פני כמה שנים. לאחר סיום הביקורת החליטה הממשלה על תוכנית חומש חדשה לפיתוח כלכלי בחברה הערבית בשנים 2020-2016.
הכנסות נמוכות באופן עקבי ההכנסות של האוכלוסייה הערבית מעבודה קטנות במידה ניכרת ובאופן עקבי מאלה של האוכלוסייה היהודית, ויש ריכוז גדול של גברים ערבים במשלחי יד ובענפים הדורשים השכלה ומיומנות נמוכות וכוח פיזי, וריכוז גדול של נשים במעט ענפי משק שבהם השכר נמוך.
כמו-כן, האוכלוסייה הערבית מתמודדת עם חסמים המונעים ממעסיקים להעסיקה, כגון דעות קדומות; חוסר שליטה בעברית ולעתים גם באנגלית בסיסית; נגישות בלתי מספקת של תחבורה ציבורית ביישובים ערביים, הן מבחינת פריסת הקווים והן מבחינת גובה הסבסוד לנסיעות באוטובוסים; ומחסור במעונות יום לילדים בני שלוש ומטה ביישובים הערביים. על-אף צמצום של הפערים בשיעורי התעסוקה בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית, הפערים בשיעורי התעסוקה צפויים להישאר ניכרים ביותר, אף אם יושגו יעדי הממשלה.
הביקורת העלתה קשיים ביישום התוכניות הרב-שנתיות. למשל, במשך שלוש מחמש השנים שבהן יושמה תוכנית התעסוקה לאוכלוסייה הערבית, נוצלו רק 28% מהתקציב שהוקצה ליישום התוכנית בשנים אלה. אשר לתוכנית 12 היישובים: הרשות לפיתוח כלכלי לא גיבשה תוכנית מעקב ובקרה, ובכך לא אפשרה לעקוב אחר יישום אחד היעדים המרכזיים של תוכנית זו - גידול בהכנסה לנפש באותם יישובים, ועל כן לא ניתן להעריך את תפוקותיה ואת יעילותה של התוכנית.
בעיות בשירות התעסוקה ההחלטות בדבר תוכניות רב-שנתיות והקצאה תקציבית ייעודית לאוכלוסייה הערבית הן מהלך מבורך, אולם נוכח עומק הפערים והקשיים ביישום התוכניות הרב-שנתיות ובניצול תקציבן, מתעורר חשש שבהיקף ההשקעה הנתון ובקצב ההתקדמות הנוכחי, אין ביכולתן של התוכניות כדי לצמצם את הפערים במידה ניכרת.
החלטות הממשלה שבהן עוסק הדוח לא הקצו תקציבים ייעודיים לאוכלוסייה שעליה מופקד שירות התעסוקה, אף שזו מונה יותר ממחצית הבלתי-מועסקים הערבים. השירות שנותן שירות התעסוקה בלשכות שביישובים ערביים נופל מהשירות הניתן ביישובים יהודיים ומעורבים, עומסי העבודה בלשכות אלה גדולים יותר, חסרה בהן הנגשה שפתית מתאימה, והקצאת הכלים תומכי ההשמה אינה תואמת את שיעורה של האוכלוסייה הערבית בקרב דורשי העבודה.
אף שחל שיפור משמעותי בשיעור העסקתה של האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה, הרי שעדיין שיעור העובדים הערבים בה קטן לעומת שיעורם של הערבים באוכלוסייה. ייצוגה של האוכלוסייה הערבית בכל אחת מעשר החברות הממשלתיות העיקריות, הן בקרב העובדים והן בתפקידים ניהוליים, הוא קטן עד מאוד ובחלקן אף אפסי. למשל, שיעור העובדים הערבים בחברת נמלי ישראל הוא 0.7%, בחברת נמל אשדוד - 0.2%, ובחברת נתיבי הגז הטבעי - 0%. שיעור העובדים הערבים ברשות ניירות ערך הוא 1.5%, ברשות שדות התעופה - 1.1% ובבנק ישראל - 1%; בחלק מהתאגידים אין ולו מנהל ערבי אחד.
שפירא קובע: "כדי לתת מענה אמיתי, מקיף ורציף לבעיית הפערים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בתחום התעסוקה, על הממשלה להכין תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח הנוגעת לסוגיה זו. על התוכנית להבטיח את המשכיות התקצוב ורציפותו לאוכלוסייה הערבית ולאפשר גמישות ניהולית-תקציבית לשם ניצול מלא ואפקטיבי של הכספים שיועדו לאוכלוסייה זו. רק תוכנית שכזאת תוכל להביא להגברת השוויון ולצמצום פערים משמעותי שיביא תועלות כלכליות וחברתיות לחברה כולה, וכן לסייע לפרטים בחברה הערבית להיחלץ מהעוני".