המדינה משקיעה מאות מיליוני שקלים בשנה בפיתוח נכסים בלתי-מוחשיים, אך אין לה מושג כמה הם שווים ואין הם רשומים כנדרש.
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, מטיל (יום ג', 24.5.16) את עיקר למצב זה על החשבת הכללית,
מיכל עבאדי-בויאנג'ו.
לדברי שפירא, ההסתייגות המהותית של עבאדי-בויאנג'ו לגבי רישום הנכסים הבלתי-מוחשיים בדוחות הכספיים ל-31.12.14 אינה מבוססת על העולה מהדוחות הפרטניים, אלא על כך שחלק מהמשרדים עברו רק לאחרונה לדיווח על בסיס מצטבר, וחלקם עדיין מדווחים במערכת הבוחן, וכן על העובדה, כי במשרד הביטחון טרם הושלם הרישום. אין בידי החשבונאי הראשי מידע פרטני בדבר רישום הנכסים הבלתי-מוחשיים במשרדי הממשלה המבסס את ההסתייגות החמורה, אף שעל-פי בדיקת משרד מבקר המדינה יש בה ממש.
עבאדי-בויאנג'ו טרם קבעה הוראת תקנון כספים ומשק (תכ"ם) המסדירה באופן כולל את נושא ההכרה, המדידה והרישום של נכסים בלתי-מוחשיים. ההוראות הקיימות עוסקות רק בנושא הרישום החשבונאי של מחקרים רפואיים בעלי תרומה המצאתית במערכת הבריאות, ברישום עלויות תכנה וברישום עלויות ההקמה של אתר אינטרנט.
בדוחות הכספיים של הרוב המכריע של משרדי הממשלה שנבדקו, זו לא נרשמו חלק מהעלויות הכרוכות בפיתוח עצמי של תוכנות, או העלויות כולן, כנכסים בלתי-מוחשיים אלא כהוצאות. כל משרדי הממשלה שנבדקו, למעט משרדי המשפטים, הבינוי והתקשורת, לא רשמו את עלויות הפיתוח של אתרי האינטרנט שלהם כנכסים בלתי-מוחשיים אלא כהוצאות. יישומונים סלולריים שפיתחו משרדי הממשלה הם נכסים בלתי-מוחשיים. אולם אף אחד מהיישומונים שפיתחו משרדי הממשלה שנבדקו לא נרשם כנכס בלתי מוחשי.
שפירא קורא לעבאדי-בויאנג'ו ליזום, בשיתוף חשבי משרדי הממשלה ויחידות הסמך, מהלך מקיף להגברת המודעות של הגורמים הרלוונטיים, ובהם רואי החשבון המבקרים, לסוגיית רישום הנכסים הבלתי-מוחשיים ולזיהוי הגורמים לכך שסעיף הנכסים הבלתי-מוחשיים בדוחות הכספיים של הממשלה אינו שלם ואינו מציג נכונה את היקפם של נכסים אלה. את האחריות לתיקון ליקוי זה יש להטיל על המנכ"לים של הגופים המדווחים.