השרים
משה כחלון,
אריה דרעי ו
איילת שקד צריכים להכריע לאלתר בנוגע למתכונת ההפעלה הנכונה של בתי המשפט לעניינים מקומיים - קורא (יום ג', 24.5.16)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
לאורך השנים נדונו שני מודלים עיקריים לפעילותם של 18 בתי המשפט לעניינים מקומיים. לפי המודל הראשון, הקיים עד היום, פעילותם כפופה לשתי מערכות - לרשות המקומית (המשלמת לעובדים המינהליים) ולרשות השופטת (המשלמת לשופטים ולקלדניות). המודל השני תומך בביטול צווי ההקמה של בתי משפט לעניינים מקומיים והטמעתם בבתי משפט השלום.
"קשיים ובעיות יסוד בקשר להפעלת המודל הדואלי שבמסגרתו פועלים בתי המשפט לעניינים מקומיים שבים ועולים מאז מיסודה של מערכת שפיטה זו בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת", אומר שפירא. "מציאות זו, המקבלת ביטוי גם בממצאיו של דוח זה, מחייבת הכרעה. אשר על כן שרת המשפטים, שר הפנים ושר האוצר נדרשים לבחון את המודל הרצוי להפעלת בתי המשפט המקומיים ולהכריע לאלתר בסוגיה זו. לדעת משרד מבקר המדינה הצורך להבטיח את עצמאות מערכת המשפט ובתוך כך את עבודת בתי המשפט לעניינים מקומיים והפעלתם בהתאם לנורמות המקובלות במערכת בתי המשפט, הוא זה אשר צריך לעמוד ביסוד הבחינה וההחלטה בתחום זה".
הדוח מוסר, כי בתשע מזכירויות שנבדקו אין אחידות בנוהלי העבודה, ולאף אחת מהן אין את כל הנהלים המחייבים שהפיצה הנהלת בתי המשפט. חלק ממזכירי בתי משפט לעניינים מקומיים נוהגים להתייעץ בנושאים מקצועיים עם גורמים שלא על פי נוהלי העבודה, לרבות גורמים בייעוץ המשפטי או בתביעה העירוניים שהם בעלי דין בהליכים בבתי משפט אלו.
נט המשפט לא הותאמה על אף שהנהלת בתי המשפט החליטה לחייב את מזכירויות בתי המשפט לעניינים מקומיים להתקין את מערכת נט המשפט, היא לא סיימה את הכנת תוכנית העבודה להטמעתה, לא העבירה למזכירויות הנחיה מחייבת בנוגע להתקנתה ולא התקינה אותה. הנהלת בתי המשפט אף לא ביצעה במערכת התאמות לצרכים הייחודיים של הפעילות במזכירויות בתי משפט לעניינים מקומיים, ובהם יצירת ממשק של נט המשפט עם מערכת המחשוב של העירייה.
הנהלת בתי המשפט אינה עורכת תוכניות עבודה שנתיות מובנות המקיפות את כל תחומי האחריות המקצועית שלה בנוגע לבתי המשפט לעניינים מקומיים. מנהל תחום בתי המשפט לעניינים מקומיים בהנהלת בתי המשפט לא הכין תוכנית עבודה לפיקוח ולבקרה עליהם, והנהלת בתי המשפט לא קבעה חובת ביקור ויעדים לביקוריו במזכירויות. בחלק מהמזכירויות לא קיים ביקורים כלל, ובחלק הייתה תדירות הביקורים נמוכה ביותר ובעקבותיהם לא נכתבו דוחות ביקור כנדרש.
הנהלת בתי המשפט לא בחנה אם היקף הפעילות השיפוטית של כל אחד מבתי המשפט לעניינים מקומיים מצדיק את הקיום הנפרד מבית משפט השלום. לדעת שפירא, יש לבחון סוגייה זו לנוכח ההבדל העצום במספר התיקים וימי השיפוט, הנובע כמובן מן ההבדל בגודל הערים: 123 תיקים לשנה בממוצע בכרמיאל מול 11,379 בחיפה; עשרה ימי שיפוט לשנה בכרמיאל וגבעתיים, לעומת 662 בתל אביב.
מדורי גבייה של מספר רשויות מקומיות פועלים בתוך בתי המשפט לעניינים מקומיים, ומשרד עורכי דין ששכרה עיריית תל אביב אף הציג את פניותיו כאילו הגיעו מבית המשפט. שילוב של מדורי גבייה עם פעילות בתי המשפט לעניינים מקומיים והצגתם כחלק בלתי נפרד מבתי המשפט חותר תחת עקרון הפרדת הרשויות, ולעתים גם מנוגד להנחיה המפורשת של מנהל התחום האוסרת זאת.
המתכונת שלפיה משרד הפנים משמש צינור להעברת כספים עבור ימי שיפוט בין הרשויות המקומיות להנהלת בתי המשפט, אינו נותן מענה לחשש למראית עין של תלות בין המנגנון השיפוטי של בית משפט לעניינים מקומיים ובין הרשות המקומית המממנת את פעילותו. כך במקרים של אי-הסכמה בעניין התשלומים בגין ימי שיפוט, הנהלת בתי המשפט והרשות המקומית שבנידון באות בדברים ישירות ביניהן בלי מעורבות של משרד הפנים.
על אף עמדתה של הנהלת בתי המשפט, שלפיה אין מקום ששירותי שפיטה יינתנו תמורת תשלום ויווסתו בהתאם לשיעורי היצע וביקוש, היא ממשיכה לגבות מהרשויות כספים המחושבים לפי מספר ימי שיפוט, ובמקרים שנתגלעו חילוקי דעות בנוגע לחיוב ימי שיפוט, הם גלשו גם לשאלת התמורה הראויה בעבורם.