יש להפסיק את המחזה החוזר ונשנה, בו תיאטרון הבימה נקלע למשבר, מקבל מהמדינה סיוע, אינו עומד בהתחייבויותיו ובתוכניות ההבראה, מבקש סיוע וחוזר חלילה - קובע (יום ג', 24.5.16)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בסיומם של ממצאים חמורים על המתרחש בתיאטרון הלאומי.
שפירא מטיל אחריות אישית על מנכ"ל התיאטרון, אודליה פרידמן, והחשב המלווה, רו"ח בועז גזית, שלא ביצעו את מלוא סעיפי הסכם ההבראה מדצמבר 2012. הוא גם רואה בחומרה את התנהלותם בכך שאפשרו מצב בו התיאטרון עובר עבירות פליליות, כאשר אינו מעביר את התשלומים שניכה מכספי עובדיו למס הכנסה (לו הוא חייב 2.1 מיליון שקל), לביטוח הלאומי, לקופות הגמל ולארגוני העובדים.
שפירא מטיל ספק ביכולתו של התיאטרון לפתור את בעית הגרעון הצבור שלו, המאיימת שוב ושוב על קיומו. לנוכח הישגיו הדלים של הבימה בתחום המקצועי, קורא שפירא למדינה לבחון את מעמדו כתיאטרון לאומי. לדעתו, על שרת התרבות,
מירי רגב, להיכנס לעובי הקורה בנוגע להבימה.
"נדרש טיפול יסודי, מעמיק ומקיף בתיאטרון, תוך ניתוח הסיבות לאי-עמידתו ביעדים שנקבעו בהסכמי ההבראה הקודמים, במטרה לצאת מהמשבר הכספי ולהעלותו על דרך המלך. לשם כך, על תיאטרון הבימה להמשיך ולהתייעל לרבות ביצוע קיצוצים", קובע שפירא.
שוב מבקש סיוע הדוח מצא, כי הבימה לא מוביל ברובם המוחלט של המדדים שנבדקו. במדדי האיכות והמצוינות ובכלל זה ניקוד משתנים איכותיים על-ידי מדור תיאטרון במועצה הישראלית לתרבות ואמנות ובפרסי התיאטרון, הוא אף ממוקם נמוך ביחס לתיאטראות אחרים. מנגד, הוא מוביל בהיקפי התמיכה הכספית הציבורית שהוא מקבל ביחס להיקף פעילותו (כפול מסכום הבסיס של תיאטראות אחרים), ובאחוז הנמוך יחסית של הכנסות עצמיות ביחס לסך ההכנסות.
כאמור, התיאטרון לא עמד במלוא התנאים שנקבעו בהסכם ההבראה מ-2012 ובלוח הזמנים שעליו התחייב: הוא לא קיבל הלוואה מבנקים מסחריים בהיקף ובמועד שעליהם התחייב; הוא דיווח שעמד בהצלחה ביעד הפחתת החוב לספקים, אך במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2015, עוד היו ספקים שהוא חב להם כספים; הוא דיווח על הפחתה בשכר עובדיו, אך בפועל הפער בין ההכנסות מהופעות להוצאות השכר לא הצטמצם כנדרש ונותר כשהיה; הוא לא פרע במועד את חובותיו ליוצרים.
גם במטרה שהוגדרה בהסכם - "פתרון הגרעון הצבור של התיאטרון" - לא חל שינוי מהותי. בסוף שנת 2012 עמד סכום הגירעון בנכסים נטו של התיאטרון על סך 47.4 מיליון שקל, ובסוף 2014 - על 33 מיליון שקל. אולם מקור הירידה הוא במחיקת הלוואת ממשלה והפיכתה למענק בסכום של 13.3 מיליון שקל וברווח של 1.6 מיליון שקל.
בתחילת אוגוסט 2015, לאחר שפג תוקף הסכם ההבראה מ-2012, שוב פנה התיאטרון למשרד התרבות וביקש להקדים את הזרמת המימון שמגיע לו כדי שיוכל לעמוד בתשלומי השכר ליולי 2015; כך גם בנובמבר 2015 ובדצמבר. משרד התרבות אישר את בקשותיו, ומנגד דחה ללא כל הנמקה בקשות דומות של תיאטראות אחרים.
גם בפברואר 2016 פנה התיאטרון למשרד התרבות בבקשה להגדיל את תשלום ההקצבה השוטפת, בלעדיה אין באפשרותו לשלם לעובדיו ושחקניו את משכורת ינואר ולעמוד ביתר התחייבויותיו וכן בתשלומים לקופות העובדים, ותשלום ניכויים למס הכנסה וביטוח לאומי ועבור הפקות חדשות. במקביל ביקש התיאטרון מסגן החשכ"ל בבקשה לדחות עד ינואר 2018 את פירעון הלוואותיו מהמדינה.
קיבל כספים למרות הכל למרות כל אלו, ועדת המעקב הממשלתית המפקחת על התיאטרון, אישרה להקדים את העברת כספי הסיוע עוד לפני שהתיאטרון ביצע צעדים שהתחייבו מהסכמי ההבראה. היא גם אישרה לו פעם אחר פעם לדחות את תשלומי ההלוואות שקיבל מהמדינה. הוועדה גם התעלמה מכך שהבימה אינו מעביר בצורה מסודרת את הדוחות שעליו למסור לה. "התנהלות זו של ועדה מטעם הממשלה מעבירה מסר למוסדות ציבוריים, כי נוכח חשיבותם הציבורית המדינה לא תאפשר את קריסתם גם כשהם מתנהלים באופן לקוי", קובע שפירא.
עוד נמצא, כי חלו פיגורים בהעברת תשלומים ליוצרים ושחקנים בארץ. ואילו בשנת 2012 פנה משרד החוץ למשרד התרבות בבקשה לטפל באי-העברת תשלומי תמלוגים על-ידי הבימה ליוצרים בחו"ל, על-מנת למנוע "נזק תדמיתי נוראי" ו"למנוע מבוכה והכפשה של ישראל". במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2015, נותרו חובות שלא נפרעו.
התיאטרון לא מקיים ישיבות הנהלה, החיוניות לשיתוף פעולה בין יחידות המטה שלו. לתיאטרון אין תוכנית עבודה שנתית, שהיא אבן יסוד וביטוי ראשון במעלה לתכנון פנים-ארגוני ולקביעת יעדים, ובכלל זה מדדים להצלחה. לתיאטרון אין נתונים על מרכזי רווח. לפיכך, אין ביכולתו לעקוב אחר רווחיות ההפקות השונות, והוא אינו יודע אם הצגות שהועלו מכסות את עלות הפקתן.
בשנים 2013 ו-2014 אישרה ועדת התמיכות של משרד התרבות תמיכה בתיאטרון מתקציב התמיכות בשיפוצים, בהיקף של 840,000 שקל ו-800,000 שקל. התמיכה אושרה למרות התנגדות מנהלת מחלקת התיאטרון במשרד, מאחר שטרם חלפו חמש שנים מתום השיפוץ היסודי של מבנה התיאטרון, שעלה 109 מיליון שקל, ושהוא תנאי סף לתמיכת משרד התרבות בשיפוצים. ועדת התמיכות לא נימקה את החלטתה לתמיכה, ולא קבעה לאלו פריטים מהרשימה שהגיש התיאטרון מאושרת התמיכה. ברשימת הפריטים לתשלום שהגיש התיאטרון ואושרה על-ידי משרד התרבות, כלולים פריטים שלא הופיעו בבקשה המקורית.