סיועו של
בנק לאומי בארה"ב ללקוחותיו להעלים הכנסות, אשר עלה לו בקנס עתק של 400 מיליון שקל, נוצר בין היתר משום שבנק ישראל לא פיקח כיאות על פעילותו שם בכלל, ועל תחום עבירות במס בפרט. זוהי המסקנה העולה (יום ג', 24.5.16) מדוח
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
שפירא מצא, כי הפיקוח על הבנקים לא קבע מדיניות מנחה מתי הוא נדרש לבצע ביקורות בשלוחות הבנקים בחו"ל על הפעילות שם, וזאת אף שהדבר נדרש על-פי עקרונות ועדת בזל - הגוף הבינלאומי הקובע את הסטנדרטים המינימליים לפיקוח על הבנקים. זאת ועוד: עד לפתיחת החקירה נגד הבנקים הישראלים בשווייץ ב-2011, לא בדק הפיקוח על הבנקים חלק מהסוגיות שעלו מהשינוי שחל במדיניות של רשויות החוק והמס בארה"ב, ולא דרש מהבנקים לדון בסוגיות הנובעות משינוי זה.
הפיקוח על הבנקים לא בחן אם בנק לאומי פעל לפי נוהל בנקאי תקין 411, ולפיו חשבונות ממוספרים לא ישמשו להסתרת זהות הלקוח ממערכת הציות והביקורת או מרשויות הפיקוח. הוא גם לא פעל כדי לוודא, כי הבנק פעל להסדרת מסגרת פנים-בנקאית לבקרה נאותה ובלתי תלויה על שלוחות חו"ל, ובכלל זה שינוי מבנה הפיקוח והבקרה עליהן.
המפקח על הבנקים דאז,
דוד זקן, לא עדכן את רשות ניירות ערך על הנחיותיו לביצוע הפרשות בדוחות הכספיים של
בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות, אף שההפרשות נרשמו תחת הפרשה להפסד בגין התחייבות תלויה. רק בשלהי 2014, עם הפרסומים בתקשורת הנוגעים לחקירה, גילתה הרשות, באמצעות פנייה יזומה לבנקים, את קיומן של ההפרשות.
לדעת שפירא, בעקבות חתימתה של ממשלת ישראל על הסכם ה-FACTA (החוק האמריקני למאבק בהלבנות הון), על משרד האוצר לקדם ביחד עם משרד המשפטים ביתר נחישות את תיקון החקיקה לשם הסדרתה של תשתית משפטית בתחום זה, שתאפשר ליישם את ההסכם. מאחר שהתשתית הקיימת מבוססת על פרשנותו של הפיקוח על הבנקים בלבד, הרי שהגופים הפיננסיים שההסכם חל עליהם, ובהם הבנקים, עלולים שלא לקיים את ההסכם, ובסופו של דבר - אף לשלם את המחיר על כך.
שפירא מסכם: "לצורך שמירה על יציבותה וחוסנה של המערכת הבנקאית ועל אמון הציבור בה, על הפיקוח על הבנקים לבחון את התהליכים המשמשים אותו לאיתור סיכונים והתנהלות בלתי תקינה, גם סיכונים הנובעים מפעילות הבנקים בחו"ל, ובכלל זה איתור סיכונים מוקדם יותר - במועד היווצרותם כסיכון משמעותי. על בנק ישראל לפעול בהקדם להסדרה, בחקיקה, של סמכויות הפיקוח על הבנקים לקיים פיקוח ובקרה על שלוחות הבנקים הישראלים בחו"ל, כנדרש בין היתר על-פי עקרונות ועדת באזל; וכן עליו לנקוט צעדים מעשיים, באמצעות הפיקוח על הבנקים, שימנעו בעתיד התנהלות בלתי תקינה של הבנקים הישראלים.
"הליקויים העולים מדוח זה מלמדים על התנהלות לקויה של בנק ישראל בנוגע לפיקוח על פעילותן של שלוחות בנקים ישראלים בחו"ל. על בנק ישראל להקפיד על מניעת פעילות בלתי תקינה של בנקים ושל לקוחותיהם שיש בה כדי להפר חוקים ו/או אמנות בינלאומיות".