זה עשרות שנים הביטוח הלאומי אינו שולח הודעות על חובת תשלום דמי ביטוח (בטרם נוצר החוב) לכל מי שהוא בעל פוטנציאל ליצירת חובות, כגון מבוטחים שלא התגייסו לצבא, מקבלי אבטלה, עובדים בעבודות זמניות. זה עשרות שנים הביטוח הלאומי נוהג שלא לשלוח הודעות חוב לכל החייבים הנדרשים לשלם דמי ביטוח על-פי חוק ולא עשו זאת, אף שהמידע עליהם מצוי בידיו ("עצירות חישוב").
עם חייבים אלה נמנים למשל תלמידי ישיבות או בני המגזר הערבי שאינם משרתים בצבא; תושבים לאחר שחרורם מהצבא שלא החלו לעבוד כעצמאים או כשכירים; ושכירים הנמצאים בין עבודות וחסרות להם תקופות ביטוח. לעומת זאת, לחלק מהאוכלוסיות, בהן דווקא החלשות ביותר, כגון מקבלי הבטחת הכנסה וקצבת נכות, הביטוח הלאומי מנכה באופן שוטף ואוטומטי את דמי ביטוח הבריאות מהקצבה.
הביטוח הלאומי יצר שיטה: הוא אינו שולח הודעות חוב, ולאחר כמה שנים, כאשר החובות של אותם חייבים מצטברים, הוא מחליט על "הקפאת החיוב" ובפועל הוא בעצם מוחק לחייבים הישנים את החוב ומתחיל ליצור חובות לחייבים חדשים שבחלוף כמה שנים גם הם נמחקים, וחוזר חלילה. בעטייה של שיטת העבודה הזאת, מוערך אובדן ההכנסות בשנים 2007-1999 ב-1.2 מיליארד שקל. מספר החייבים בדמי ביטוח שצברו חובות בשנים 2015-2008 מוערך במאות אלפים וחובם נאמד ב-3 מיליארד שקל.
על אף הפסיקה בנושא, התחייבותו של הביטוח הלאומי לבית המשפט לחדול מהנוהג הגורם לשיהוי בשליחת הודעות חוב, תוספת תקנים לצורך פתיחת עצירות החישוב ומחיקות חוזרות ונשנות של חובות עבר, נמצא שבספטמבר 2015 עדיין לא החל הביטוח הלאומי לשלוח הודעות חוב לחייבים חדשים בסמוך להיווצרות החוב.
תפקידו העיקרי של מינהל גבייה הוא גביית דמי ביטוח מחייבים. ואמנם, לאורך השנים סמנכ"ל הגבייה, יגאל ברזני, הוביל את הביטוח הלאומי לשיפור הגבייה, אך הוא לא יזם פתרונות מספקים לפתיחת עצירות החישוב, אלא ברזני התנה כל פתרון בתוספת כוח אדם ודרש 200-100 תקנים נוספים לצורך כך. זאת ועוד: במקביל למחיקת חובות העבר בגין עצירות החישוב לאורך השנים, הוא לא פעל למניעת היווצרות חובות של חייבים חדשים. האחריות למימוש החוק בנוגע לגבייה מחייבים מוטלת על כתפיו של ברזני, אשר היה עליו לממש אחריות זו - ובמשך שנים הוא לא עשה זאת.
אגף ביקורת ניכויים שבמינהל הגבייה אינו בוחן את שכר המנהלים בחברות המקבלים תגמול עבור עבודתם באמצעות חברות ארנק. משרד
מבקר המדינה בחן 35 חברות ציבוריות שבהן ערך הביטוח הלאומי בשנת 2014 ביקורות ניכויים ומצא כי בעשר מהחברות שולם שכר ל-19 נושאי משרה, באמצעות דמי ניהול לחברת ארנק בבעלותם, בסכום כולל של כ-70 מיליון שקל. באותן השנים קיבלו אותם נושאי משרה שכר מחברות הארנק בסך 15 מיליון שקל בלבד, שלרוב היה נמוך מהתקרה השנתית החייבת בתשלום דמי ביטוח. באופן הזה "חסכו" לעצמם אותם מנהלים תשלום דמי ביטוח בסכום כולל של כ-1.4 מיליון שקל.
שפירא קובע: "על הביטוח הלאומי להפסיק לאלתר יצירת מעגל חייבים שלעתים כלל אינם מודעים לחובותיהם. עליו לשלוח לאלתר הודעות על חובת תשלום דמי ביטוח (בטרם נוצר החוב) לכל מי שהוא בעל פוטנציאל ליצירת חובות".