צפייה בסרט "בופור" הביאה להתפרצותה במלוא עוזה של הפרעת דחק פוסט-טראומתי אצל קצין במילואים ששירת בלבנון. זוהי מסקנתה של ועדת העררים שליד בית משפט השלום בתל אביב, אשר קיבלה (18.5.16) ערעור על החלטת אגף השיקום שלא להכיר בפוסט-טראומה של הקצין.
הקצין התגייס בשנת 1987, שירת בצנחנים ושנה לאחר מכן היה נתון במשך שלוש שנים בסכנת חיים בעת התקפת חיזבאללה על המוצב בו שהה. לאחר מכן הוא המשיך בשירותו, עד שהשתחרר לבקשתו בסוף 1990. הקצין היה פעיל פוליטית במפלגת העבודה, שירת תקופה קצרה כמאבטח במשכן נשיאי ישראל ושהה סמוך ל
יצחק רבין בעת הירצחו.
הקצין סבל מבעיות נפשיות שונות לפני שירותו ואחריו, אך טען שהן החמירו במידה ניכרת לאחר שצפה בסרט "בופור" ביום העצמאות 2010. לדבריו, הצפייה גרמה לו לפוסט-טראומה בשל האירועים שהיו מנת חלקו 22 שנים קודם לכן. משרד הביטחון דחה את תביעתו, בנימוק שלא הוכח קשר בין השירות הצבאי לבין מצבו הנפשי.
בהחלטתה לקבל את ערעורו של הקצין אומרת הוועדה, כי הוא סבל מתסמונת דחק פוסט-טראומטית הקשורה בשירותו הצבאי. זו נתנה את אותותיה המינוריים כבר בעת שירותו הצבאי ולאחר שחרורו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במשברים הרבים שחווה, והתפרצה במלוא עוזה לאחר הצפייה ב"בופור". לצד זאת מדגישה הוועדה, כי לא הסרט הוא שגרם להפרעת הדחק, אלא היה "פרט חשוב ממסכת פרטים שלמה".
את ההחלטה קיבלו השופט שי מזרחי, הפסיכיאטר ד"ר מרדכי משיח ועו"ד אראלה עפרון. משרד הביטחון חויב בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל.
