"אישה נפגעת תקיפה מינית מצאה עצמה מואשמת בעבירות סמים, לאחר שבין הבדיקות שנעשו לה, הייתה גם בדיקה לגילוי סמים", אמרה יו"ר הוועדה למאבק בנגע הסמים ח"כ
תמר זנדברג בדיון היום על התנהלות המשטרה מול תלונות של נפגעות תקיפה מינית שהשתמשו בסמים, "זה נשמע חסר רגישות אנושית. הבנתי שאין מדובר במקרה יחיד".
עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית אמרה כי "המקרה הזה הוא לא היחיד. ישנם מקרים בהם הנפגעת הגיעה לחקירה במשטרה במסגרת חשדות לעבירות סמים, היא סיפרה על הפגיעה שלה, אבל העניין לא הפך למוקד החקירה. בנוסף, יש הרבה מקרים של פגיעה מינית של נשים בתוך המשפחה ומתברר שבן הזוג החשוד, מעורב בענייני סמים. מאותו רגע, הנושא העיקרי בתיק הוא חשד לסמים והאישה הופכת לכלי באמצעותו מתברר החשד".
"תפקיד משטרת ישראל הוא הבאת ראיות, גילוי עבירות וחקירתן". כך אמרה מאיה יוספוב, קמ"ד נפגעי עבירה באח"מ והוסיפה "כאשר נפגעת עבירת מין מגישה תלונה ואנו מגלים שהיה מצידה שימוש בסם או בחומר אסור אחר, היא תיחקר באזהרה. כחוקרים, אנו מחויבים להתייחס למכלול ההערות. אם לא, בהנחה שהתיק יגיע לבית משפט, תעלה השאלה מדוע המשטרה לא התייחסה לכך. הבסיס לכך הוא פקודת המשטרה".
האשמת הקורבן יו"ר הוועדה ח"כ זנדברג שאלה "האם מילוי החובה החוקית הזו נועדה כדי להאשים את הנפגעת בעבירה אחרת בנקודת זמן כלשהי, או שמטרתה לעזור ולהגן על אותה נפגעת ממקרים פוטנציאליים של האשמת קורבן?" ועל כך ענתה קמ"ד מאיה יוספוב: "לא ניתן לתת תשובה גורפת בסוגיה. תפקיד המשטרה בעבירות כאלה לא נתון לפרשנות. אם נחקור מקרה אחד רק כי ייתכן שהמידע שיתגלה בו יגן על הנפגעת, ובמקרה אחר לא תבוצע חקירה, מדובר במעילה באמון הציבור כגוף חוקר. בנוסף, ישנה עין משפטית שבוחנת את עבודת המשטרה ומחליטה לאיזה כיוון לקחת את התיק. אם מתגלה עבירת מין שבוצעה בנפגעת, הדבר אינו מוריד מחומרת העניין והיא מטופלת בכובד ראש. משטרת ישראל מטפלת באירועים ובקריאות ללא משוא פנים".
במהלך הדיון ציינו הגורמים המקצועיים כי בדיקת סמים ואלכוהול בקרב נפגעות עבירות מין חשובה על-מנת להבין את נסיבות האירוע. אם לא ייבדקו נסיבות המקרה, התיק יהיה פגום. אך כאן עולה שאלת הרגישות כלפי הנפגעת מתוך צורך שלא לתת לה תחושה שהיא הפושעת. עו"ד ליאת קליין: "הנקודה המרכזית היא שנשים בקושי מתלוננות. רוב עברייני המין מאיימים וחוזרים לפגוע אם הם חומקים מהרדאר של רשויות האכיפה. כשיש סיטואציה מאיימת שאולי יחקרו את הנפגעת על מקרה אחר, כנראה שהיא תסרב להגיש תלונה".
יו"ר הוועדה ח"כ זנדברג: "יש מקרים בהם המדינה הבינה שעליה לעטוף בצמר גפן את הנפגעת, כדי לספק לה את מלוא התנאים ולהגן עליה. אנו יודעים שיש תת-דיווח. רק אמש ראינו דוגמה לכך, כאשר חברות כנסת העידו כי הן הוטרדו מינית והן בקושי מסוגלות לדבר על זה. עלינו לפתור לפחות חלק מהבעיות המובילות לכך, בוודאי כאשר העבירה המשנית שביצעה הנפגעת היא משנית. לכן, יש לצאת באמירה כוללת מבחינת המשטרה".
יו"ר הוועדה ח"כ זנדברג סיכמה את הדיון ואמרה: "כל העבירות הקשורות למין נדחקות לתחתית סדר העדיפויות של המשטרה. הנושא הינו בגדר מכת מדינה והגיע הזמן לגזור מכך תעדוף בסדר העדיפויות המשטרתי. אני רואה בעייתיות בהפיכת הקורבן לעבריינית במקרים כאלה, במיוחד כשמדובר בעבירות הנחשבות לחמורות ביותר בספר החוקים ובחברה האנושית בכלל. יש להגן מכל משמר על הנפגעות, ויש לעודד הגשת תלונות ודיווחים על עבירות מין לאור תת-הדיווח ובהתחשב בנפגעת, שנשארת שקופה, ושקולה מוחלש בחברה ככלל ובמסגרת הטיפול האכיפתי והמשפטי בפרט. הוועדה פונה לשר הפנים, למפכ"ל וליועץ המשפטי כדי לנסח נוהל שיבהיר כיצד לנהוג במקרים כאלה ואיזו הגנה יש לספק לנפגעות תקיפה מינית שבמהלך מתן עדותן עולות עבירות משניות בחקירתן. זאת על-מנת שיועבר המסר שהן קודם כל קורבנות הזקוקות להגנה ושמערכת אכיפת החוק שמה את עשיית הצדק כלפיהן בראש סדר העדיפויות.
