"נוצר הרושם שאין יד מכוונת שרואה לנגד עיניה את טובת המשק הישראלי ותדאג ליציאה מההאטה הנוכחית. תקציב דו-שנתי איננו מאפשר לחזות מראש את השינויים בהוצאות ובהכנסות לתקופה של שנתיים, ובמיוחד לא בישראל ויביא לפגיעה קשה בכלכלת המדינה ואזרחיה" - דברי ח"כ
יעקב פרי שיזם (יום ג', 31.5.16) דיון מהיר בוועדת הכספים בעקבות פרסום נתונים מדאיגים על-אודות מצב המשק הישראלי והחשש מהאטה.
בנוסף, מתח ח"כ פרי ביקורת על אי-מינוי שר כלכלה במשרה מלאה: "על הממשלה למנות שר כלכלה במשרה מלאה. לא ייתכן כי משרד שאמון על הובלת המשק הישראלי ומשפיע באופן ישיר על הכיס של כל אחת ואחד מאזרחי המדינה מופקר".
ישראל מדרדרת במדד עשיית העסקים התעשיינים טענו בוועדה, כי האוצר אינו עומד בהתחייבות הממשלה ואינו מעביר 260 מיליון שקלים שיועדו לתמיכה בייצוא ב-2016 ובכך פוגע במאמצי התעשיה לשרוד ולהגביר את הייצוא לחו"ל. נציגי ענפי המסחר, טענו שהבעיה של המשק איננה נקודתית ואינה מתמצה בהקצאת תקציבים אלא בהכבדה הבלתי אפשרית על בעלי עסקים בחקיקה, ברגולציה, בהרחבה לא מידתית של חובת הדיווח, שכל אלה פוגעים במוטיבציה של בעלי עסקים לבנות, לפתח ולהתרחב. "הפגיעה במוטיבציה לבנות עסקים בישראל, היא שפוגעת יותר מכל בצמיחה", ציין נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "זה עצוב, כי אנחנו מתדרדרים בעוד הסחר העולמי הולך וגדל ואנחנו מפספסים הזדמנויות. בעוד מדינות רבות פועלות להשיב את התעשיה שלהן הביתה, ישראל הולכת ומאבדת תעשיות שלמות שעוברות למקומות אחרים". ממצגת שהציג עולה, כי חלה נסיגה ניכרת בייצוא התעשייתי של 11% בחודשים ינואר עד אפריל 2016, ישראל מתדרדרת מאוד במדד עשיית עסקים, כושר התחרות נמוך ושיעורי פיריון נמוכים מאוד בהשוואה למדינות המפותחות, ירידה ניכרת בתקציבי עידוד השקעות הון ועוד. "כל אלו מובילים לכך שמנוע הצמיחה התעשייתי מאט".
חוסר אטרקטיביות של המשק הישראלי רכז תעשיה ומסחר באגף התקציבים באוצר, אמיר רשף, השיב: "אנחנו לא מתכחשים לכך שיש בעיה. צריכים לשים דגש על רכיב ההשקעות והייצוא. אחת הבעיות העיקריות היא בריכוזיות של המשק הישראלי ומכך שברגע שיש ירידה במכירות של שלוש חברות מובילות כל המשק נפגע. עלינו לגוון את הייצוא על-מנת להתמודד בתחרות הבינ"ל. אנחנו מקיימים 'שולחן עגול בראשות מנכ"ל האוצר ובהשתתפות התעשיינים וההסתדרות והצוות יחליט גם על הקצאת אותם 260 מיליון שקלים, אך לא כל כלי הסיוע של המדינה תלויים באותם 260 מיליון שקלים. יש עוד מיליארד שקלים וחצי אצל המדען הראשי וכד'. ההחלטה להקצות 260 מיליון קלים לא יצאה אל הפועל כי לא הבשילו התנאים מבחינת המקורות לשנים הבאות ועכשיו זה נדון במסגרת השולחן העגול". עוד אמר רשף כי "יש בעיות רגולציה וחוסר אטרקטיביות של המשק שהן הרבה יותר גדולות ומשפיעות מאשר אם ניתן כמה מענקים לתעשיה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, הודיע כי "בכוונתו לזמן דיון חרום בהשתתפות שר האוצר, נגידת בנק ישראל וראשי המשק, על-מנת לדון בכל הסוגיות הרלוונטיות הטעונות טיפול בטווח הקצר ובטווח הארוך על-מנת להגביר את הצמיחה ולחזק את התעשיה והייצוא". "לא אאשר תקציב דו-שנתי בעוד התעשיה קורסת. מה שייצא זה שהמדינה תפסיד המון כסף וניכנס למעגל קסמים של הידרדרות שתלך ותחמיר" אמר. גפני ביקש מנציגי מרכז המחקר של הכנסת להכין לוועדה מסמך המפרט את כל ההכבדות על המגזר העסקי ועל המעסיקים בישראל ב-10 השנים האחרונות לקראת הדיון עם ראשי המשק.
