הייעוץ המשפטי לוועדה בעד ביקורת מאוחדת

הייעוץ המשפטי לוועדת חוקה, חוק ומשפט מצביע (30.5.16) על קשיים ניכרים בהצעת החוק הממשלתית להקמת נציבות הביקורת על הפרקליטות, ומביע תמיכה משתמעת בהצעתה של ח"כ ציפי לבני. בשאלה המרכזית - נציבות שתעסוק בביקורת פרטנית ומערכתית, או העברת הביקורת המערכתית לגוף ייעודי במשרד המשפטים - עמדתו של הייעוץ המשפטי נוטה לעבר נציבות מאוחדת, כפי שמציעה לבני. המשפטנים כותבים: "למודל המאוחד שבהצעת החוק הפרטית יתרונות רבים, שכן הוא מקנה לגורם המבקר פרספקטיבה רחבה ומתכללת על פעילותו של הגוף המבוקר. כך, ריבוי של תלונות פרטניות על נושא מסוים יכול להוביל לגילויים של כשלים מערכתיים, ומידע שמתקבל כתוצאה מבדיקתן של סוגיות רוחביות עשוי לסייג בבירורן של תלונות פרטניות. יתרה מזאת, איחוד של שתי הפונקציות תחת אותו גורם מונעת את טשטוש גבולות הסמכות בין ביקורת מערכתית לתלונות פרטניות, שעשוי להיות שעה ששני התפקידים מופקדים בידי מוסדות נפרדים ללא קשר ביניהם. "מנגד, איחוד התפקידים עלול לגרום לאי שיתוף פעולה מצד גורמים בגוף המבוקר בביקורות מערכתיות, בשל החשש האנושי הטבעי מכך ששיתוף הפעולה בביקורת המערכתית יוביל לגילוי כשלים פרטניים, ולפגיעה באותם גורמים. "הוועדה צריכה לתת את דעתה ליתרונות ולחסרונות של הדגמים השונים, ולהכריע ביניהם. נוכח הניסיון המצטבר עם המודל המאוחד הקיים אצל מבקר המדינה, נראה כי יתרונות המודל המאוחד, בכל הנוגע לאפקטיביות של הגוף המבקר, עולים על אלו של המודל המפוצל. מצד שני, המודל המפוצל מביא לחששות פחותים אצל המייצגים מפגיעה בהם". עוד סבור הייעוץ המשפטי, כי הצעת החוק הממשלתית מעניקה פירוש רחב מדי למילים "שיקול דעת משפטי" שעליו לא תחול הביקורת. עוד מצביע המחברים על קושי בכך שיהיה זה היועץ המשפטי לממשלה שיחליט מהו אותו שיקול דעת, ובכך יוכל להגביל את הביקורת על הכפופים לו. זאת, כחלק מן הבעייתיות שבה היועץ המשפטי הוא גם ממונה וגם נילון. הייעוץ המשפטי לוועדה מציע שהנציב והיועץ יעבדו במקביל, ואם תיווצר במחלוקת ביניהם - היא תישאר ללא הכרעה. לדעת יועצי הוועדה, ביצוע הביקורת המערכתית במתכונת של ביקורת פנימית - כפי שמציעה הממשלה - הוא החלופה הגרועה ביותר. לכן, "אף אם תחליט הוועדה לאמץ את המודל מפוצל של ביקורת (קרי: בירור תלונות לחוד וביקורת מערכתית לחוד), שבמסגרתו הביקורת המערכתית כפופה ליועץ המשפטי לממשלה, יש לחוקק פרק בחוק שעניינו הביקורת המערכתית, ולהסדיר את כל הסוגיות הנדרשות, לרבות בעניין הביקורת על מייצגים שאינם חלק ממשרד המשפטים, ולרבות בעניין ביקורת גם על הפעלת שיקול דעת שיכולה לתת בידי היועץ המשפטי לממשלה כלים לתיקון תקלות".