בדיקה ידנית, שמבוססת על הצהרות העמותות לשנת 2014, מעלה כי הצעות חוק השקיפות ישפיעו על 27 עמותות. כך דיווחה עו"ד יפית שמר מרשות התאגידים במהלך דיון שקיימה (יום ד', 1.6.16) ועדת חוק, חוקה ומשפט. ח"כ
מיקי רוזנטל (
המחנה הציוני) הגיב ואמר כי "המשמעות היא שקודם סימנו את המטרה - שהיא חיסול העמותות לזכויות אדם - ואח"כ יפרו חוק על-מנת לפגוע בהן. מדובר רק בעמותות זכויות אדם המכונות עמותות שמאל, ולא באף עמותה שמזוהה עם
הבית היהודי". ח"כ
בני בגין (הליכוד) שאל האם שווה לחוקק חוק סבוך ושנוי במחלוקת, עבור 27 עמותות בלבד. יו"ר הוועדה
ניסן סלומינסקי העיר: "אני מופתע, חשבתי שיש פחות עמותות".
בתום הדיון, חברי הכנסת
מיכל רוזין (מרצ) ורוזנטל חזרו על בקשתם מהדיון הקודם, לקבל מנציגת משרד המשפטים את רשימת העמותות שהצעת החוק צפויה לחול עליהם. עו"ד גאל אזריאל ממשרד המשפטים השיבה להם שהיא הבינה שיו"ר הוועדה מתנגד לכך שהנתונים יוצגו בפני הוועדה. דבריה גרמו לסערת רוחות. "הכוונה ברורה", פסקה רוזין, "רדיפה פוליטית ומתוכננת אחר עמותות לזכויות אדם. זה אבסורד שבמסגרת דיוני חוק השקיפות, מסרב יו"ר הוועדה לחשוף את שמותיהן של העמותות שהחוק יחול עליהן. מבעד לאצטלת השקיפות שבה מתכסה משרד המשפטים, נחשפת הרדיפה הפוליטית מבית סמוטריץ', אילטוב וחבריהם". היו"ר סלומינסקי הסביר את התנגדותו בכך שהוא מבקש לחוקק חוק אוניברסלי שיחול על כולם ולא חוק ספציפי שייתפר, כלשונו, למידותיהן של עמותות מסוימות. "אני רוצה לעבוד בראש נקי", אמר.
פרופ' אברהם בל מפורום קהלת העריך בדיון כי עקב התערבות רוסיה במדיניות אירופה באמצעות תרומות, בתוך שנה תהיה חקיקה דומה באירופה. "שקיפות מונעת התערבות, בלי למנוע תרומות", אמר בל. מנכ"ל ארגון אם תרצו, מתן פלג, אמר: "מדינות אירופה מטילות דופי במדינת ישראל מתוך מניע אנטישמי. המימון שהם מעבירים לעמותות, נועד לשנות אותנו מבפנים גם באמצעות עתירות לבג"ץ".
פרופ'
מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי בשם השקיפות עושים דה-לגיטימציה לעמותות. "אנו פוגעים בטובים שבידידים שלנו. רוב התורמים הם יהודים טובים מהעולם. האם ניתן לכנות תורם יהודי סוכן זר?". ח"כ סמוטריץ' הטיח לעברו: "האם לגיטימי שהאיחוד האירופי מעביר כסף כדי למנוע את חקיקת החוק הזה?" קרמניצר הוסיף ואמר: "אם המכון הישראלי לדמוקרטיה יהיה מחויב לכתוב כי המכון נתמך על-ידי ישות זרה, הייתי כותב את זה כדרישת החוק, אבל הייתי מוסיף וכותב שמשפט זה נכתב עקב דרישת המחוקק הישראלי, אולם אין לאיחוד שום השפעה על הנעשה במכון".
נשיא מכון המחקר NGO Monitor, פרופסור ג'ראלד שטיינברג, אמר: "המימון הנרחב ובהיקפים חסרי תקדים של ממשלות זרות לארגונים פוליטיים בישראל מוערך ב-100 מיליון שקלים שמועברים לכ-50 עמותות, מעוות את הדמוקרטיה הישראלית ופוגע בריבונותה באופן מסוכן. עם זאת, שטיינברג הציע להידבר עם חברי פרלמנט באירופה אשר חלקם מתנגדים לתמיכה בארגונים פוליטיים. לדבריו, מדינות כמו שוויץ, דנמרק והולנד בוחנות את סוגיית המימון הממשלתי לארגונים שתומכים בחרם בניגוד למדיניות ממשלתם. שטיינברג גילה כי המסמכים והדיונים בהם מחליטים באירופה למי נותנים את הכסף, סודיים ביותר.
מנגד, טענה עו"ד אורלי ארז לחובסקי מהתנועה הרפורמית כי התרומות הגדולות מגיעות לבתי חולים ולאוניברסיטאות, ורק אחוזים בודדים מהתרומות מגיעים לארגוני זכויות אדם. גם נציגת האגודה לזכויות האזרח עו"ד דבי גילד-חיו טענה כי "הצעות החוק מחוקקות בפינצטה על-מנת לתפוס רק את העמותות וארגוני זכויות אדם. תפסיקו לדבר ברמזים, תניחו על השולחן את רשימת הארגונים לזכויות אדם. כל מי שלא מתיישר עם הקו הפוליטי של הרוב בישראל, מייד עושים לו דה-לגיטימציה. עשו את זה גם ל
דן מרידור למיקי איתן ולרובי ריבלין. גילד-חיו הוסיפה: "כן אנו מגנים גם על זכויות אדם של מחבלים. אני מודעת לכך שלא פופולרי להגן על משפחת מחבל כדי שלא יהרסו את הבית שלהם. לא באתי להיות פופולרית, אני לא מחפשת שיאהבו אותי".
פעיל השמאל
יריב אופנהיימר טען כי מדובר בהכלמה. "אתם לוקחים את קמפיין השתולים ומכניסים אותו לספר החוקים של מדינת ישראל. מימון של עיתון למשך שבוע אחד שווה הרבה יותר מכל הכספים שנתרמו לעמותות. לגיטימי לנהל ויכוח, לא לגיטימי לחוקק חוקים שמטרתם להרוס את הדמוקרטיה. אפילו בחקירה פלילית יש לחקר זכות שתיקה, אולם החוק יחייב אותי לומר דברים שאני לא רוצה". ח"כ סלומינסקי השיב לאופנהיימר: "אתם פעלתם לכך שלוביסטים יחשפו את מי הם מייצגים, ופתאום אתם מתנגדים לשקיפות".
עו"ד גאל אזריאל ממשרד המשפטים השיבה לשאלות חברי הכנסת ואמרה: "היום, יש שקיפות מסוימת, שאכן על-פי החוק הנוכחי, העמותות מפרסמות את התרומות שהן מקבלות, אולם לא ניתן לדעת מה היקף המימון ממדינות זרות. הדרישה לפרסום מידע ממדינות זרות נובעת מכך שמדינות פועלות בדרכים דיפלומטיות ולא באמצעות תרומות. אם מדינות מבקשות לתרום כסף - שיפרסמו את התרומות. לדעתנו, החובות שבהצעת החוק הממשלתית, אינן מטילות נטל כבד מדי על העמותות. אני לא מכירה חוק דומה ברחבי העולם", ציינה.
הצעות החוק מבקשות להגביר את השקיפות של עמותות וחברות לתועלת הציבור שעיקר מימונן מתרומות שקיבלו מישויות מדיניות זרות. עמותות וחברות יציינו את דבר היותן "נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות זרות" בפרסום לציבור ובדוחות. בנוסף, בפנייה לעובד או לנבחר ציבור, יצוין גם שם הישות המדינית הזרה, ממנה התקבלה התרומה. בסיום הדיון הודיע יו"ר הוועדה סלומינסקי כי הדיון בהצעת החוק יימשך בשבוע הבא.
