ביהמ"ש חייבו במס מלא בגין כל הכנסותיו

רו"ח קובי בן-גור, מהנאשמים המרכזיים בפרשת רשות המיסים בעשור שעבר, ניצל מחלה ממארת בה לקה כדי להתחמק בצורה פסולה מתשלום מס על הכנסות במאות אלפי שקלים. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי מרכז, ד"ר אחיקם סטולר. פסק הדין ניתן לפני חודשיים והותר לפרסום בחודש שעבר. במרכזו עומדות הכנסות בסך 505,250 שקל לשנת 2006 ו-512,680 שקל לשנת 2007 עליהן דיווח בן-גור. באותן שנים הוא הוכר כנכה ב-100% בשל מחלתו ולפיכך היה זכאי לפטור ממס על הכנסתו - עד לתקרה של 510,000 שקל בשנה. ההכנסות המדווחות, לפיכך, היו כמעט זהות לתקרת הפטור. סטולר קיבל את עמדתו של פקיד שומה פתח תקוה, לפיה מדובר בהגדלה מלאכותית של ההכנסות כדי לנצל את הפטור. הקביעה מתבססת על העובדה, ששכרו של בן-גור מחברת מרלז שבבעלות אשתו, אורית בן-גור, עלה עד כדי כפליים בתקופת הנכות לעומת התקופה שלפניה, ולאחר מכן שב וצנח בעשרות אחוזים. זאת, למרות שבן-גור עצמו כתב בזמן אמת לפקיד השומה, שהוא עובר טיפולים קשים - כך שמן הסתם עבד פחות ולא יותר באותם חודשים. סטולר קובע: "שכרו של המערער גדל דווקא בעת תקופת נכותו, תקופה בה היה זכאי לפטור ממס, עובדה המעידה על מלאכותיות הפעולה של העלאת המשכורת. נהיר כי אין מדובר בהכנסה מפעולה אינדיווידואלית ומיגיעה אישית של המערער שהביאה לצמיחה בהכנסות דווקא בתקופת הנכות. מדובר בתשלום מהחברה שבשליטת אורית. ככל שמדובר בכספים שנצברו במרלז, משיכתם כמשכורת דווקא בתקופת הנכות מעידה על מלאכותיות הפעולה. "...המערער לא הוכיח שיגיעתו האישית הביאה לגידול בשכרו. מדובר בניצול מלאכותי של הפטור ממס שניתן למערער. נראה כי לא הייתה הצדקה כלכלית להגדלת משכורתו של המערער בתקופת הנכות, שכן הכנסת החברות ירדה, פעילותו והיקף עבודתו של המערער ירד גם כן בשל מחלתו, ולעומת זאת שכרו עלה". בתיק זה חויב בן-גור בהוצאות בסך 25,000 שקל.

ביקש דחייה - ובא בטענות

בפסק דין נוסף דחה סטולר את רוב ערעורו של בן-גור על השומות שהוציא פקיד שומה פתח תקוה לחברת אמבה השקעות. החברה מצויה בבעלות אורית בן-גור, רעייתו של קובי, שהוא העובד היחיד בה ונותן במסגרתה שירותי ייעוץ. פקיד השומה לא קיבל את דוחותיה לשנים 2007-2004 והוסיף להכנסותיה (שלא נחשפו בפסק הדין) 2.7 מיליון שקל. החברה טענה, כי הודעתו של פקיד השומה על הארכת תקופת ההתיישנות - בה הוא רשאי להוציא לה שומה על-פי מיטב השפיטה - ניתנה באיחור. אולם סטולר קיבל את עמדתו של פקיד השומה וקבע, כי היה זה בן-גור עצמו אשר ביקש תחילה להשהות את הטיפול בענייני החברה בשל פרשת רשות המיסים ובשל מחלתו. פקיד השומה נענה לבקשה מסיבות אנושיות, אך החברה לא המשיכה לעדכן אותו על מצבו של בן-גור, אומר סטולר. לאחר מכן לא התייצב מייצגו של בן-גור לדיון שנקבע לו ולא ענה לפניות פקיד השומה, ורק אז הוארכה תקופת ההתיישנות. לכן, התמשכות הטיפול נגרמה בידי בן-גור ואין הוא יכול לבוא כעת בטענות על כך. סטולר דחה את רוב ערעורה של אמבה על קביעותיו של פקיד השומה, באומרו שהחברה לא הוכיחה את טענותיה לגבי ההוצאות שלא הוכרו לה. בין היתר נקבע, כי לא הוכח שנסיעותיו של בן-גור לחו"ל - שעלו יותר מ-300,000 שקל באותן ארבע שנים - היו כולן בענייני עבודתו. החברה גם ביקשה להכיר כהוצאה במימוש ערבות בסך 1.5 מיליון שקל, טענה שהתיעוד אינו ברשותה משום שנלקח ממנה במסגרת חקירת פרשת רשות המיסים - אך גם טענה זו נדחתה בידי סטולר. את אמבה ובן-גור ייצגו עוה"ד שמואל קליין, יובל גבעון וגלית שמחון, ואת פקיד השומה - עו"ד מיכל רצ'ולסקי.