המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, יוצא בחריפות רבה נגד ה-BDS בכלל ונגד יהודים התומכים בו בפרט. רובינשטיין דיבר (31.5.16) בכנס באו"ם שיזמו השגריר
דני דנון והקונגרס היהודי העולמי.
לדברי רובינשטיין, תנועת ה-BDS ותומכיה הופכים את האמת על פיה. נכון שיש עוד דרך לעבור בהבטחת השוויון לערביי ישראל, הוסיף, אך הטענות כאילו ישראל היא מדינת אפרטהייד הן שקריות, ומתעלמות מן העובדות - כולל התפקידים החשובים שממלאים ערבים בישראל וכולל הנגישות המוחלטת של כל אזרח למערכת בתי המשפט.
"עד עתה, ברוך ה', ה-BDS עושה יותר רעש מאשר מגיע להישגים בקריאתו לחרם, אבל כמו כל תעמולה שקרית, כאשר חוזרים עליה שוב ושוב - נמצאים אנשים תמימים שמאמינים לה", הוסיף רובינשטיין.
"אני אומנם לא משווה את ה-BDS או מישהו אחר לתנועה הנאצית, אשר לא רק החרימה יהודים אלא גם השמידה אותם, אבל זו הייתה השיטה בה השתמשה התעמולה הנאצית לפני 80 שנה. הרבה יותר קל לעשות שטיפת מוח בקמפוסים, שם הצעירים אינם מכירים את ההיסטוריה במלואה, ובאמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות. התעמולה הנאצית החלה, בין היתר, בקריאה להחרים עסקים יהודיים".
רובינשטיין הגדיר את ה-BDS כ"תנועה המבקשת לבצע דה-לגיטימציה של ישראל ולמעשה לחסל את המדינה היהודית היחידה". הוא הוסיף: "ישנם כמה יהודים, שלרבים מהם קשה להיות יהודים, התומכים ב-BDS, ואז עולה הטענה, שיהודים לא יכולים להיות אנטישמיים. קריאת החיבורים של ה-BDS, האפליה נגד ישראל, הדה-לגיטימציה והאופן בו הם שוללים את זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית, לא מותירה מקום לספק, אז הבה נקרא להם בשמם האמיתי, גם אם יש אנשים שלא יאהבו זאת.
"כאשר קוראים להחרים אוניברסיטה רק משום שהיא מאפשרת לחוקרים יהודים לעבוד בה בצורה חופשית; כאשר קוראים להחרים עסק רק משום שהוא נמצא בבעלותם ובניהולם של יהודים ויהודיות; כאשר קוראים להחרים מדינה שלמה ושוללים את עצם קיומה, רק משום שזוהי המדינה היהודית היחידה בעולם - הפער בין זה לבין אנטישמיות קלאסית הוא לכל היותר מינימלי, ולדעתי הוא כלל אינו קיים".
עוד הזכיר רובינשטיין, כי ב-20 שנותיה הראשונות של ישראל לא היו "שטחים כבושים", ולמרות זאת - איש משכניה לא הכיר בזכותה להתקיים. הוא שאל רטורית מהו חלקם של הפלשתינים בכך שאין הסדר איתם, לנוכח העובדה שה-BDS מטיל על ישראל את כל האשמה.
רובינשטיין דחה את הטענה לפיה ה-BDS מוגן בעקרונות
חופש הביטוי. "יש כמובן פער עצום בין ביקורת לגיטימית, שאותה אנו כמובן מקבלים, לבין חזרה על שקרים הגובלים באנטישמיות או נכנסים לתחומה, המתרגמים את עצמם למעשים כמו חרם. אלו הופכים לטרור פוליטי בכסות של חופש הביטוי".
