פטנט של חברה זרה הרשום גם בישראל, לא יוארך בארץ מעבר לתקופת ההארכה שלו במדינות העיקריות בחו"ל - קובע (יום ד', 15.6.16) בית המשפט העליון.
השופט
ניל הנדל נדרש להכריע בשאלה מתי יפקע בישראל פטנט, אשר קיבל הארכה (לכל היותר בת חמש שנים) מעבר ל-20 השנה הקבועות, במקרה בו ניתנה הארכה גם בחו"ל וזו קצרה מאשר בישראל. הדיון עסק בזכויותיה של ענקית התרופות מֶרְק בתרופה Ezetrol להורדת שיעור הכולסטרול בדם, לאחר שרשם הפטנטים קיצר את הארכת ההגנה עליה בישראל ובית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את העיקרון - אך האריך את ההגנה בפועל עד אוקטובר השנה. התאחדות התעשיינים, לעומתה, ביקשה שההגנה תפקע כבר בינואר השנה.
מסקנתו של הנדל היא, כי האיזון בין הרצון להמריץ פיתוחים על-ידי מתן הגנה לפטנטים לבין הרצון לפתוח את השוק לתחרות ולהוריד את המחיר לצרכן, מוביל למסקנה שתקופת ההארכה תהיה הקצרה בין השתיים. מדובר בהארכה הניתנת באחת משש מדינות: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה.
התחרות תתחיל בישראל לשון החוק, אומר הנדל, אינה מסייעת להכריע בסוגיה זו ולכן יש לפנות לתכליתו. הוא מגיע למסקנה, כי יצירת ודאות לבעל הפטנט אינה אחת מתכליות החוק, בעוד פתיחת התחרות בישראל במקביל לפתיחתה במדינות האחרות היא כן אחת מתכליותיו. הנדל מעיר, כי בהחלט ייתכן מצב בו ההגנה תפקע בישראל לפני פקיעתה במדינות אחרות, כך שהתחרות כאן תחל לפני שתחל בעולם.
הנדל אומר כי המחוקק הגיע למסקנה, שמתן הארכה בתחום התרופות באחת מאותן שש מדינות, די בה כדי לפצות את החברה הזרה על פרק הזמן שעבר בין בקשתה לקבל פטנט בישראל לבין אישורו או לבין תחילת השיווק של התרופה. גם האינטרס הציבורי של הרחבת התחרות תומך בכך שתקופת ההארכה לא תהיה ארוכה מדי, הוא מוסיף. "סטייה מן התקופה הקצרה ביותר משמעותה פיצוי יתר לבעלת
הפטנט, ופגיעה בחברות הגנריות ובעקיפין בציבור צורכי התרופות".
עוד אומר הנדל כי קיצור ההארכה אינו מהווה פגיעה בזכויות חוקתיות של מֶרְק, למרות שמדובר בקיצור שנעשה בדיעבד על סמך תיקון לחוק שנכנס לתוקפו לאחר ההארכה. אפילו אם הייתה פגיעה כזו, קובע הנדל, היא חוקתית: "מדובר בחקיקה ראשית לתכלית ראויה - עידוד אחד הענפים של התעשיה והוזלת מחיר התרופה לציבור כולו... בבחינה רחבה, מצבה הכלכלי של מרק לא נפגע. מה שנפגע הוא האפשרות לכך שהוא יהיה טוב יותר. המחוקק הוא שנתן לה אפשרות זו והוא שנטלהּ ממנה לאחר מכן, מבלי להרע את מצבה בחישוב הכולל".
גם לפי המשפט העברי במבט עקרוני, מוסיף הנדל, נראה שיש להבחין בין פגיעה בקניין פיזי לבין פגיעה בקניין רוחני. בעוד הראשונה נוטלת רכוש קיים, האחרונה מונעת רווחים עתידיים. "באופן אינטואיטיבי, ואף מבלי להזדקק למחקרים, הפקעת חפץ על-ידי הרשות נתפסת כפוגענית יותר מאשר שלילת אפשרות לקבל חפץ בעתיד", הוא סבור.
הנדל מוצא תימוכין לעמדתו גם במשפט העברי, בו "לצד ההכרה בזכות הקניינית, או מעין-קניינית, שיש לאדם על המצאותיו, אנו מוצאים הדים לכך שזכות זו אינה בלתי מוגבלת, וכי יש לאזנה אל מול האינטרס הציבורי שמשאבי הידע יהיו זמינים לכל".
הנדל קבע בסיכומו של דבר, כי ההגנה שניתנה למֶרְק על Ezetrol אכן פגה בינואר השנה, וחייב אותה בתשלום הוצאות בסך 125,000 שקל. השופטים
יורם דנציגר ו
אורי שהם הסכימו עם הנדל. את התאחדות התעשיינים ייצגו עוה"ד טל בנד ויאיר זיו, את מרק ייצגו עוה"ד
ליעד וטשטיין ליעד ואורי פרוכטמן, ואת היועץ המשפטי לממשלה (שתמך בעמדת התעשיינים) - עו"ד שמרית גולן.
