ועדת המדע והטכנולוגיה, דנה (יום ב', 20.6.16) בהסדרת מעמד המדענים הראשיים במשרדי הממשלה. יושב-ראש הוועדה, ח"כ
אורי מקלב, פתח את הדיון: "כשצוללים רואים עד כמה תפקיד המדען הראשי הוא מפתח בפעילות השוטפת של המשרדים. לפי החלטת ממשלה מלפני 15 שנה, נקבע שהמדען צריך להיות בכיר המוכר ומקובל על הקהילה המדעית הפעיל כחוקר בתחום משרדו. במסקנות הדוח של פרופסור בן-ישראל משנת 2011 נקבע שיש צורך בהסדרה, ואני שואל מה נעשה מאז ועד היום? והתשובה היא כמעט שום דבר. קיימת חוסר אחידות וחוסר בהירות לגבי התפקיד והתקציב של המדען. רק 9 מדענים בפועל מכהנים במשרדים ממשלתיים מתוך 30 משרדים, גם ה-9 הללו, חלקם ממלאי-מקום או לא מדענים בפועל. לכן, אנו יושבים היום פה במטרה לקדם ולהוליך הסדרה או חקיקה, כל מה שצריך לעשות כדי לקדם את הנושא".
רועי גולדשטיין, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג את נתוני הדוח שחובר לקראת הדיון ממנו עלה כי בחלק ניכר מן התחומים, שיעור המימון הממשלתי של מו"פ אזרחי נמוך משמעותית מן הממוצע במדינות ה-
OECD, כאשר הדבר בולט במיוחד במימון מו"פ בתחומי הבריאות ששיעור התקצוב הממשלתי המופנה אליו בישראל הוא כחצי אחוז, לעומת כ-11 אחוז בממוצע במדינות ה-OECD, ביצור אנרגיה ושימושיה - 0.4% בלבד בישראל לעומת 4.1%, בחקר החלל - 0.3% בישראל לעומת 3.1%, ובהגנת הסביבה - 0.8% לעומת 2.8%" ולצד כך דוגמאות נוספות.
עם זאת עלה מהנתונים כי בשני יעדי מו"פ שיעור ההשקעה בישראל גבוה משמעותית מן המקובל ב-OECD: "בתקצוב לאוניברסיטאות באמצעות ות"ת עומדת ישראל על 52.3% לעומת ממוצע של 30.5%, וקידום טכנולוגיה תעשייתית שעומד בישראל על 29.6% לעומת 11.5% בממוצע ב-OECD".
מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, פרץ וזאן, הציג את הצעדים שמתכנן המשרד למען המדענים הראשיים ולחיזוק המו"פ: "הראשון הוא מינוי מדען ראשי במשרדי הממשלה בהם אין כזה או שלא מוגדר ככזה, השני הוא חיזוק מעמדו של המדען הראשי - הגדרת מעמדו במשרד, כפיפותו, תפקידיו וסמכויותיו כולל קידום המו"פ הממשלתי במשרדו, הגדרת הכישורים הנדרשים, בחינה מחדש של תהליך איתור ובחירת המדען, הגדרת תקינת כוח האדם לעבודת היחידה. והשלישי הינו הגדלת היקף התקציב המוקצה לחיזוק המו"פ האזרחי בדגש על המו"פ המחקרי".
וזאן הציג צעדים נוספים לחיזוק המו"פ: "פיתוח וחיזוק הכלים של יחידת המדען הראשי - ייעול תהליכים למימון פעילות מדעית על-ידי משרדי הממשלה, הכשרת כוח אדם ייעודי ליחידת המדען יצירת שיתוף פעולה עם האקדמיה והתעשיה, וצעד חמישי - הטמעת הליך ההיוועצות עם המדענים הראשיים לצורך קביעת מדיניות וקבלת החלטות - מתן חוות דעת מקצועית לכל פרויקט בעל זיקה מדעית או טכנולוגית, אחראיות על ייזום, בקרה ותפעול של הפעילות המחקרית המלווה את פעילות המשרד, תכנון המחקר ארוך הטווח הנגזר מפעילות המשרד".
ח"כ
חיים ילין (יש עתיד): "אם היינו מנהלים הכל כמו שצריך היינו מגיעים להישגים גדולים יותר ומזמן כובשים את העולם. בתחרות הבינ"ל אם פעם יכולנו להמציא את הטפטפות, מדינות אחרות היו סוגרות את הפער תוך עשר שנים. היום הפער מצטמצם. ככל שיהיו יותר מדענים בישראל, כך הסיכוי שלנו לפתח את המדינה מהר יותר יהיה הרבה יותר גדול. צריך צ'ק ואסטרטגיה".
ח"כ
יעל כהן פארן (
המחנה הציוני): "אני מלאת הערכה לתפקיד הזה וליחידה הזו מתוך משרד הממשלה ואני חושבת שצריך רק לבוא ולחזק את הפעילות המאוד חשובה ואת עצמאות היחידה, שהמינויים יהיו רחוקים מפוליטיקה ככל הניתן. יש לחזק ולהוסיף תקציבים. אני רוצה לאן הם מופנים גם במחקר בסיסי וגם במחקר מו"פ".
ח"כ
נחמן שי: "למדתי בעבר עד כמה הנושא חשוב ואני מצטער, והדוח מחזק את דעתי שהממשלה לא הטמיעה את חשיבות המדען הראשי. איך הם עובדים אם אין להם זרוע שיודעת איך עובדים בעולם?"
בהמשך הדיון הציגו המדענים במשרדים השונים את המציאות עימה הם נאלצים להתמודד.
ד"ר שי סופר,
משרד התחבורה: "מדינת ישראל שילמה ומשלמת מחיר כבד מאוד על כך שלמשרד לא היה מדען ראשי במשך שנים בשונה מהעולם. לישראל לא היה מחקר תחבורתי רציני במשך שנים, הייתה העדפה של רכב פרטי מזהם ללא תלות בענייני זיהום וצריכת דלק, ללא התייחסות לתחבורה ציבורית. היו מספרים אדירים של תאונות דרכים ולא הייתה התייחסות מדעית. אירופה השכילה להיכנס לתחום התחבורתי אחרי מלחמת העולם השנייה. המדען שלי הוא עם תקציב נמוך מאוד של 3.5 מיליון ש"ח, הצלחתי לגייס עוד 20 מיליון ש"ח ולהעצים משמעותית את התקציב".
יו"ר הוועדה תהה: "האם יש החלטה רוחבית שבנוגע לתקציבים יש לקבל החלטה משותפת עם המדענים הראשיים? ההשקעה מניבה תמורה הרבה יותר גדולה. אם היו חוות דעת מקצועיות באופן שוטף, היינו חוסכים יותר, מגיעים לתהליכים איכותיים יותר".
מיכל גלברט מאגף התקציבים במשרד האוצר השיבה: "יש לבצע הסדרה לגבי יעוד המדען הראשי ומה התפוקות שהוא מספק למשרד ולמצוא את המנגנונים הנכונים לפיהם המשרד יקבל החלטות נכונות לגבי המחקרים שנעשים. ליצור האחדה בתחום זה לא יהיה נכון בהכרח, ההצעה לשים את תקציב המדען כאחוז מסוים מתקציב המשרד הוא לא נכון כי אופי הפעילות השונה. משרד התקשורת לא מקיים מחקרים בהיקפים כמו משרד האנרגיה לדוגמה. משרד האוצר פתוח לבחון את הדברים בהתאם לצרכים".
יו"ר הוועדה מקלב סיכם את הדיון: "אנו קוראים לממשלה, לראש הממשלה ולגופים הרלוונטיים להסדיר את נושא המדענים הראשיים. ישנו חוסר בהירות ונכון להתאים לכל גוף את הנושאים שהוא נזקק להם ולשם כך יש לקבוע יעדים ולקבל הכוונה. יש מקומות שהנחיצות גדולה יותר ויש מקומות שהשאלה היא תקציב, יש מקומות שהשאלה היא מעמד. כל מקום ובעיותיו, לא תקין שדבר בעל חשיבות כה גדולה לא מטופל, אנו נעקוב ונלווה את הדברים עד שנגיד בסיפוק שחל שינוי בתחום".
