האינטרס הציבורי מחייב הוספת חובות דיווח על תורמים פרטיים. כך אמרה (יום ב', 20.6.16) היועצת המשפטית של ועדת חוקה בדיון שערכה הוועדה בהצעת חוק חובת גילוי למי שנתמך על-ידי ישות מדינית זרה הוועדה דנה היום בהצעה להחיל את הצעת החוק גם על תרומות מגורמים פרטיים.
היועצת המשפטית אמרה כי מבחינת האינטרס הציבורי לדעת, ראוי להוסיף להצעת החוק את חובת הגילוי, גם על תורמים פרטיים. אולם ניתן להסתפק בדיווח שנתי לרשם העמותות, כ"כ חובת פרסום שמות התורמים תחול על תרומות פרטיות שמעל 20,000 ש"ח. עוד מציעה היועצת, כי עמותות שעיקר מימונן מגורמים פרטיים יגלו את אותם פרטים שמוטל על עמותה שמקבלת תרומה מישות מדינית זרה: זהות התורם, סכום התרומה, מטרת התרומה או ייעודה, תנאי התרומה, לרבות ההתחייבויות שנתנה העמותה בנוגע לתרומה.
ח"כ
יעל גרמן (יש עתיד) אמרה: "החוק הזה מבייש את ספר החוקים שלנו ומוציא דיבתנו רעה בעולם, ומטרתו לעשות שיימינג לעמותות שדואגות לזכויות האזרח. אם מטרת החוק היא שקיפות, לא ניתן להוציא מהחובה להחילו על תרומות פרטיות. חשוב שנדע מי התורמים ומהי האג'נדה שהם מבקשים לקדם".
ח"כ
מיכל רוזין אמרה: "ההצעה מיותרת ומזיקה לנו בעולם. המדינות התורמות הן הידידות הגדולות של מדינת ישראל. זו סתימת פיות ורדיפה פוליטית מדובר בעמותות שפועלות לסיום הכיבוש. צריך לחשוף את כל התרומות לעמותות כמו רגבים או מנהרות הכותל. אני מסכימה ששמות התורמים לארגוני צדקה ורווחה, יישארו חסויות".
ח"כ
בצלאל סמוטריץ' (
הבית היהודי) אמר: "דעתי האישית, שראוי לאסור תרומות כאלו. אולם מטרת חוק זה, היא שקיפות בלבד. ישנה השפעה על המדינות התורמות על העמותות. כדי שעמותה תהיה זכאית למענק, היא צריכה לקלוע בדיוק למטרות המדינה התורמת. גם אם אין לה שליטה, יש בהחלט השפעה. אנשים פרטיים מונעים מרצון לקדם עולם טוב יותר, לעומת מדינות שמקדמות אינטרסים. איני חושב שיש צורך בחשיפת שמות תורמים פרטיים".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) טען כי הצעת החוק הינה מסוג החוקים שדגל שחור מתנוסס עליהם. במיוחד נוכח האפליה של סוגי התורמים. התורמים הפרטיים, אינם פועלים לשם שמיים אלא לשם מדיניות ואג'נדה שהם מבקשים לקדם. זכותנו לדעת על מיליונר שמבקש להשפיע על ירושלים המזרחית באמצעות כספי קזינו".
ח"כ
עיסאווי פריג' (מרצ) אמר: "ח"כ סמוטריץ' שמבקש למנוע התערבות זרה, היה פעיל בעמותות רגבים, עמותה שמתערבת היום בוויכוח בבריטניה האם לצאת מ
האיחוד האירופי. אתם בפרנויה מפני עליית השמאל לשלטון".
ח"כ
בני בגין (ליכוד) סיפר על דוא"ל ששלח דיפלומט אמריקני לשרת החוץ קלינטון והמליץ לה לעורר מחאה עממית באמצעות נשים ביו"ש ואח"כ בישראל. עוד כתב הדיפלומט, כי ארה"ב לא יכולה להיראות כמי שיצרה או עומדת מאחורי המחאה, ולכן הדיפלומט ממליץ שהמחאה תיעשה באמצעות גורמים פרטיים. בגין הציע שהחוק יחול גם על תרומות פרטיות אולם רק על עמותות שהמחזור שלהם יהיה מעל ארבע מיליון ש"ח".
ח"כ
אורן חזן (ליכוד) אמר: "אין מקום לעמותות הללו במדינת ישראל. במעטה של זכויות אדם הם מוסרים אנשים שמוכרים קרקעות לישראלים למוות. אלו חבורת בוגדים שנשלטים ע"י מדינות בכספים שהם מקבלים. אם זה היה תלוי בי, הייתי מוציא את העמותות הללו מחוץ לחוק. חזן התעמת עם ח"כ
מיקי רוזנטל (
המחנה הציוני) וקרא לעברו: "אתה פושטק". רוזנטל השיב לחזן: "פושטק, זה יותר טוב ממהמר וסוחר סמים".
ח"כ
רויטל סויד (המחנה הציוני) שאלה: "מה ההתעקשות בחשיפת תורמים פרטיים? ח"כ סמוטריץ' טען, שזה נובע ממתן בסתר. איזה צדקה יש בתרומה לפוליטיקאים? שר שמקבל תרומה זה מתן בסתר? מה אתם מסתירים? תורם שחושש מפרסום שמו, שלא יתרום".
איש השמאל הרדיקלי,
יריב אופנהיימר, אמר: "כמי שגייס תרומות, אני אומר לכם שתרומה ממדינה, הרבה יותר כשרה ושקופה. למדינות יש ערכים ועקרונות ולא אינטרסים אישיים כמו לאזרח פרטי. הצעת החוק הופכת את קמפיין השתולים לחוק".
מתן פלג מתנועת אם תרצו טען שממשלות זרות ממנות ארגונים שמכפישים את מדינת ישראל ואת צה"ל וכן מממנות ייצוג משפטי למחבלים. סוללות של עורכי דין מופיעים בבג"ץ במימון זר. זה לא דמוקרטי".
יו"ר הוועדה, ח"כ
ניסן סלומינסקי, סיכם את הדיון ואמר כי בימים הקרובים הוא יקבל החלטה בדבר חובת ענידת תגי זיהוי, וכן בנושא חובת גילוי שמות המדינות התורמות בעתירות לבית המשפט. אני סבור אמר סלומינסקי "שבית משפט אינו קשור לשקיפות". עוד אמר: "לעיתים צריך לוותר על נושאים מסוימים".
