במהלך הדיון הציגו חברות שונות פיתוחים בתחום. אליאב רודמן מחברת אורקם הציג משקפיים היודעות לזהות לאחר שהוזנו להם תמונות מי האדם הניצב מול העיוור החובש אותם, כמה אנשים בחדר וכן לקרוא טקסט ולהקריאו בקול ופעולות נוספות.
משה קילים מנכ"ל מהלב - המרכז הישראלי לנגישות בתקשורת, שהוקם במיוחד למטרת פיתוח מוצרים לבעלי מוגבלויות ומעסיק כיום 40 עובדי פיתוח ומייצא מוצרים ל-8 מדינות הציג מוצר המזהה שלטים באמצעות הטלפון החכם, ובאמצעות רכיב המותקן על שלטים ובאוטובוסים, כך מוצגים קולית לעיוור קווי אוטובוס רלוונטיים, ואף הנהג מקבל הודעה כי אדם בעל מוגלות מעוניין לעלות לרכבו.
לפיתוח הזה של חברת לב אחראי שמואל נעמן, מנכ"ל פילוסופט מובייל המתמקדת בנגישות מבוססת
סלולר, שנכנס לתחום לאחר שאיבד את הראייה לפני 12 שנה: "חשבתי שלא אוכל לתכנת יותר אבל אז הופתעתי כמה הטכנולוגיה יכולה לגשר על הפערים. ראיתי את הפוטנציאל הגדול שבמכשיר הזה מבחינת האוכלוסייה שלנו, והיותו נגיש ובעלות נמוכה נוכח הייצור ההמוני והחלטתי לעשות משהו".
כך פיתח נעמן אפליקציה הכוללת בתוכה מגוון שירותים לטובת ציבור כבדי הראייה והעיוורים. אחד הפיתוחים הנוספים עליהם עובד נעמן בימים אלה הינם מוצר "ראייה מלאכותית" הקורא טקסט ומזהה בני אדם בחדר, כאשר המוצר מתבסס על מצלמת הטלפון הסלולרי, מה שיביא למוצר בעלויות נמוכות בהרבה מאלה המצויים בשוק.
יו"ר הוועדה לא נשאר אדיש לפעילותו של שמואל ואמר: "אתה פועל מתוך מוטיבציה ואידיאולוגיה, אתה המועמד שלי לפרס ישראל. אני חושב שדבר כזה שמגיע מתוך הכרה ותרומה זה דבר שמחמם את הלב ומאחד אותנו לעם אחד".
עידן מאיר מנכ"ל חברת זיקיתאפ הציג פתרון התמצאות במרחבים סגורים לעיוורים הנשענת על חישנים המתוקנים במבני ציבור, ומאפשרים לעיוור להפנות את הטלפון הנייד לכל כיוון שיבחר ולשמוע מה ניצב מולו.
עינת נווה, עיוורת מלידה סיפרה על הקשיים הרבים שחווים עיוורים בשוק העבודה: "אני עובדת סוציאלית ואמא, אני משתמשת הרבה בטכנולוגיה אבל הקשיים רבים. אני משתמשת בעבודה בתוכנה שלא נגישה ואני זקוקה שהקולגות שלי יקריאו לי מה מצוין בתיקים השונים שאני מטפלת בהם, אין על המצב הזה פיקוח ואני לא יכולה באמת להשתלב עד הסוף".
גבי כהן, מחברת מגדל אור העוסקת בשיקום תפקודי ותעסוקתי של אנשים עם לקויות ראייה או עיוורון וכן בסיוע טכני לאוכלוסייה, ומשמש כזכיין של המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ציין כי "ב-40 אחוזים מהמקרים נכשל הליך ההשמה של עיוורים בעבודה וב-98 אחוזים מהמקרים הסיבה היא אי-הנגשת תוכנות ומערכות מחשב ההכרחיות לעבודה".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון וקרא "הנתון הזה שההנגשה במחשוב מונעת מ-40 אחוזים מהמעוניינים לעבוד לעשות זאת צריך לעורר אותנו. אנו קוראים לקידום התקנות במשרד הרווחה, ובמסגרת הוועדה נזמין מחקר משווה למצב בעולם בכל תחום אמצעי ההנגשה לעיוורים, ונמשיך לדחוף את הנושא החשוב הזה כדי שבעוד שנה נוכל לשבת פה ולומר שהתקדמנו".
