בריטניה פורשת מ
האיחוד האירופי. עם תום ספירת הקולות במשאל העם, נרשם (יום ו', 24.6.16) רוב של 52% לתומכי הפרישה. ביצוע הפרישה עדיין מחייב מו"מ עם האיחוד האירופי והוא יתרחש לכל המוקדם בעוד שנתיים. גם מחנה התומכים בפרישה סבור שמדובר בתהליך ארוך, שלא יסתיים לפני שנת 2020 - המועד הנוכחי לבחירות הבאות לפרלמנט הבריטי.
תוצאות האמת הפוכות מהסקרים שנערכו ביום משאל העם, ואשר הצביעו על רוב של 2%-4% לתומכי ההישארות באיחוד. רשתות הטלוויזיה האלא ערכו מדגמים, משום שהשיטות המשמשות בבחירות - שהן איזוריות - לא מתאימות למשאל, שהוא כלל-ארצי. גם שיעור ההצבעה נמוך בהרבה מהנתונים הראשוניים ועמד על 71.8% לעומת הערכות של 83% עם סגירת הקלפיות. ככל ששיעור ההצבעה היה נמוך יותר, גדלו הסיכויים שבריטניה תפרוש מן האיחוד. עם זאת, מדובר עדיין בשיעור ההצבעה הגבוה ביותר בבריטניה מאז 1992.
נייג'ל פאראג', ראש מפלגת העצמאות התומכת בפרישה, חגג את נצחונו לאחר 20 שנות מאבק: "זהו שחר של יום חדש עבור בריטניה. אם התחזיות נכונות, זה יהיה ניצחון לאנשים האמיתיים וההגונים. תנו ל-23 ביוני להירשם בהיסטוריה כיום העצמאות של בריטניה", אמר.
בסקוטלנד ובצפון אירלנד נרשם כצפוי רוב לתומכי ההישארות, ובשני האיזורים עשויה לעלות דרישה למשאלי עם שיחליטו האן להישאר חלק מבריטניה - כך שהפרישה מהאיחוד עשויה גם להביא לקיצה של בריטניה.
השרה הראשונה של סקוטלנד, ניקולה סטרג'ן, אמרה, כי תוצאות משאל העם מבהירות, כי תושבי סקוטלנד רואים את עתידם כחלק ממדינות האיחוד האירופי. תושבי סקוטלנד דחו בשנה שעברה, במשאל עם משלהם, את ההצעה לפרוש מבריטניה - אך כעת היא שוב עולה על סדר היום. יו"ר מפלגת שין פיין הלאומנית באירלנד, דקלן קירני, קרא הבוקר לערוך משאל עם על איחוד אירלנד ועל היפרדותה מהממלכה הבריטית. "אם בריטניה פורשת מהאיחוד האירופי, היא מוותרת על המנדט לייצג את תושבי צפון אירלנד", אמר.
לונדון תמכה בהישארות באנגליה ובוולס נרשם רוב משמעותי יחסית לתומכי הפרישה. בצפון-מזרח אנגליה, אחד האיזורים המשמעותיים, קיים רוב של 55% לתומכי הפרישה. לעומת זאת, בערים הגדולות ובראשן לונדון יש רוב בעד ההישארות. בלונדון נרשם רוב גדול במיוחד של 60% בעד ההישארות באיחוד.
התוצאות בבריטניה כבר גוררות קריאות מצד גורמי ימין במדינות אחרות לעריכת משאלים דומים בארצותיהם. קריאות אלו השמיעו מארי לה-פן, מנהיגת החזית הלאומית בצרפת, וגירט ווילדרס, פוליטיקאי הולנדי הפועל נגד הגירה.
קמרון יזם בשנת 2013 את משאל העם כפשרה בוויכוח הארוך והלוהט בין מתנגדי האיחוד לבין תומכיו. בריטניה הצטרפה לאיחוד לפני 42 שנים, אך לא עשתה זאת בלב שלם ובין היתר סירבה לאמץ את האירו וממשיכה להשתמש בליש"ט. הטענה העיקרית של מתנגדי האיחוד כיום היא, שבשל המעבר החופשי בין המדינות החברות בו - אחד מעקרונות היסוד של האיחוד - עלולה בריטניה להיות מוצפת בפליטים. קמרון ונציבות האיחוד הגיעו לפשרה שתקל על בריטניה למנוע בפועל-כניסת פליטים, על-ידי שלילת הטבות מהם, ולטענת קמרון די בכך כדי לתת מענה לאותם חששות.
בכירי האיחוד האירופי הזהירו מפני השלכות קשות לבריטניה עצמה ולאיחוד כולו אם המדינה - אחת משלוש החשובות ביותר בו (לצד גרמניה וצרפת) - תפרוש ממנו. גם ממשלתו של קמרון טוענת, כי המחיר הכלכלי יהיה כבד מנשוא. לעומת זאת אומר ג'ונסון, כי פרישה מהאיחוד תהיה "יום העצמאות של בריטניה".
