"הימים האחרונים וההחלטה במשאל העם בבריטניה הזכירו לנו שקיימים סיכונים בסביבת הפעילות. הבנקים בישראל הם חזקים, בעלי הון ונזילות גבוהים והם נערכו לאירוע הזה מראש. עם זאת אנחנו צריכים להיות כל הזמן ערוכים לסיכונים שעלולים להתרחש מכיוונים שונים. עלינו לזכור זאת גם כאשר אנו מקדמים צעדים תשתיתיים להגברת התחרות בתחומי הבנקאות" - כך אמרה (יום ב', 27.6.16) המפקחת על הבנקים חדוה בר בכנס "יוזמות להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים בישראל" של משרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' ופירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte ישראל, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה לניירות ערך בת"א.
בר התייחסה להפרטת כרטיסי אשראי ואמרה כי "אנו מאמינים שהחברות הללו הן בעלות תשתית טובה כבר היום שתאפשר להן להפוך בקלות יחסית לשחקנים פיננסיים שיגבירו את התחרות. הסיבה שאנו עושים זאת רק עם שתי חברות היא כדי לצמצם את הפער בתוך המערכת הבנקאית. לחברות כרטיסי האשראי יש כמעט את כל מה שנדרש כבר היום מבנק.
בנק ישראל ימשיך לפקח על חברות כרטיסי אשראי וייתן להם רוח גבית על-מנת שיהוו חלק רציני ומשמעותי מהתחרות. החברות אינן נדרשות או חייבות להפוך להיות בנקים, עם זאת אנו נעודד אותן ונקל עליהן להיות בנקים. הפיקוח על חברות כרטיסי אשראי יהיה לפי הסיכון ולא בהכרח זהה לפיקוח על הבנקים הקיימים".
שטרום: האסטרטגיה - הגדלת כמות השחקנים "הגישה המרכזית שהוועדה גיבשה היא גישה שלא נועדה לפצל שחקנים קיימים אלא מאפשרת שני דברים: פתיחת חלון לשחקנים חדשים חוץ בנקאיים ובנקאיים על-מנת ליצור איום תחרותי על השחקנים הקיימים והדבר המשלים זה יצירת התשתיות והתנאים לתחרות העתידית. ישנם רבים שטוענים שבעידן הטכנולוגיה די ביצירת תשתיות, הדברים הללו אינם נכונים במיוחד בתחום הבנקאות. חייבים לקרות עוד שינויים מבניים על-מנת שהתהליך הזה יתרחש" כך אמר עו"ד
דרור שטרום, יו"ר ועדת שטרום בכנס.
לדבריו של שטרום "חברות כרטיסי האשראי לא יביאו את הגאולה! היריעה רחבה באופן משמעותי מאשר חברות כרטיסי אשראי (לדוגמה גופים מוסדיים) האסטרטגיה שאנו מציעים לאמץ היא בראש ובראשונה הגדלת כמות השחקנים ולצרף בשלב הראשוני לפחות 2-3 שחקנים נוספים. הכיוון השני שאנו מנסים להוביל הוא הורדת חסמי הכניסה, ובעיקר מתן דגש על נושא ה- IT. זהו שינוי שאם יופנם, הרווחנו. כיוון נוסף הוא שיפור וחיזוק כוחם של הצרכנים".