הוועדה המיוחדת לנושא הרפורמה בשירות המדינה קיימה (יום ב', 27.6.16) את הדיון ה-12 והאחרון שלה והציגה המלצותיה, בהן: קיצורי הליכי המכרזים בשירות המדינה, הרחבת המכרזים הבין-משרדיים ופתיחתם גם לתאגידים סטטוטוריים ורשויות מקומיות, הרחבה של קליטת סטודנטים מכל מקצועות הלימוד במשרדי הממשלה, האצלת סמכויות מנציבות שירות המדינה למשרדי הממשלה. המשרדים יהיו רשאים ליצור ולבטל יחידות, להשפיע על מבחני המיון לתפקידים לפי צרכיהם הייחודיים ועוד.
היו"ר
רועי פולקמן אמר בדיון: "אין מנוס מקידום הצעת חוק שתסדיר את קווי היסוד של שירות המדינה בישראל. לא נסתפק עוד בכל מיני הסדרים ארעיים. בנוסף, ניתן רוח גבית לרפורמה, למען הגברת אמון הציבור והממשלה בשירות המדינה ומתן מענה למתחים בין המערכת הפוליטית למערכת המקצועית. ככל שתמומש הרפורמה, יפחתו המתחים. אנחנו נמצאים בעידן בו בכל העולם מתערער האמון בין האזרח לבין השלטון, כפי שקרה בימים האחרונים בבריטניה. יש להחזיר את האמון הזה".
מנכ"ל משרד המשפטים,
אמי פלמור: "הגיע הזמן לעבור למבנה חדש של הנציבות, ולגרום לה להתמקד בפיקוח ובהתוויית מדיניות. עלינו לבחון איך הופכים את השירות הציבורי למוקד משיכה עבור בוגרים מצטיינים מהאוניברסיטאות, לדוגמה באמצעות הפיכת השירות לירוק, כזה שמאפשר לעבוד לעתים מהבית, ללא צורך לעלות על הכבישים כל יום". פלמור הוסיפה: "אנחנו מקטרים לא אחת על הנציבות, אך ממעטים לבחון את עצמנו. משרדי הממשלה מושכים זמן לא פחות מאשר הנציבות".
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה,
יוחנן פלסנר, המליץ להיוועץ בנציגים מחברות תעשיה והיי-טק על-מנת להתאים את עבודת הנציבות לשוק העבודה המשתנה תדיר.
חברי הכנסת
מנואל טרכטנברג (
המחנה הציוני) ו
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) קראו להסדיר מנגנוני בקרה ואכיפה להמלצות שהוצגו.
נציב שירות המדינה, משה דיין, הבהיר: "לא ניתן ל-80 יחידות ממשלתיות להתנהל באופן עצמאי לחלוטין, אחרת יהיה פה כאוס". ראש מטה הרפורמה בנציבות שירות המדינה, רון צור: "יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות, הציבור מסתכל עלינו ומצפה".
