כפי שדיווחה סוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי בבית הלבן, למחוקקים על גבעת הקפיטול, הנשיא
ברק אובמה מוכן להגדיל משמעותית את החבילה החדשה של סיוע צבאי לישראל, בתנאי שישראל תוציא את כל כספי הסיוע לרכש מהתעשיות הביטחוניות בארה"ב ותוותר על הטבה שמוקנית לה בחבילת הסיוע הנוכחית: להוציא 26.4% מכספי הסיוע על רכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל. מימושה של דרישה זו ינחית, כמובן, מכה קשה על התעשיה בישראל - לא רק על התעשיות הביטחוניות אלא גם על עשרות קבלני המשנה שלהן.
מה מקורה של דרישה זו? גורמים בכירים המעורים בנעשה בתעשיות הביטחוניות הישראליות אמרו ל"
גלובס", כי ממשל אובמה התקפל מול דרישות של לוביסטים מטעם התעשיות הביטחוניות האמריקניות הגדולות ביותר לבטל את ההטבה. ברקע: חשש של הממשל הדמוקרטי מהקמפיין של
דונלד טראמפ להחזיר לארה"ב מקומות עבודה ש"יוצאו" מחוץ לארה"ב.
"זו אינה הפעם הראשונה שהענקיות הביטחוניות בארה"ב יוצאות נגד מה שהן מכנות 'סבסוד' אמריקני של תחרות ישראלית נגדן", אומר גורם ישראלי שמודע למה שהוא מגדיר כ"התגוששות" בין אינטרסים כלכליים טהורים של שתי בעלות הברית. "התעשיות האמריקניות התנגדו מאז ומתמיד להטבה שמאפשרת לישראל להוציא יותר מרבע מכספי הסיוע על רכש בישראל. הן טוענות כבר מזמן, שלא זו בלבד שההטבה הזו מייצרת מקומות עבודה בישראל ומוחקת אותן מארה"ב, אלא שמדובר במה שהאמריקנים מכנים double dipping, כלומר כפל הטבות".
לדברי המקור, החברות האמריקניות טוענות, שלעסקות רכש מסוימות שמשרד הביטחון הישראלי חותם עם חברה אמריקנית, נלווה סעיף של רכש גומלין, שמחייב את החברה האמריקנית לרכוש מוצרים או שירותים בסכום קבוע מראש מחברה ישראלית - וזאת בנפרד מהקצאת 26% מכספי הסיוע לרכש בישראל. למשל, תמורת הסכמתה של ישראל לרכוש מטוסי אף 35 ("המפציץ החמקן") מלוקהיד מרטין, קיבלה תע"א חוזה שמן מלוקהיד לייצר כנפיים למטוס.
"אנחנו דוחים טיעון זה", אמר הגורם הישראלי. "האמריקנים רחוקים מלהיות קרבן. הם יודעים היטב, שהסכמת ישראל לרכוש פלטפורמות כלשהן מיצרן אמריקני היא תעודת הכשר לפלטפורמות האלה. מדינות רבות בשוק הנשק חשות שמה שטוב לישראל בוודאי שטוב בשבילן. מדובר במתנות בשווי מאות מיליוני דולר לתעשיות האמריקניות, מתנות שמייצרות אלפי מקומות עבודה בשוק האמריקני. אבל עכשיו יש זמנים חדשים וזמירות חדשות. באקלים הפוליטי הנוכחי לא נראה לנו שהממשל יוותר".
גורם ישראלי אחר אמר, כי נראה שאחד מחישובי הבית הלבן הוא, שמחוקקים, אפילו ידידים מושבעים של ישראל, יחשבו פעמיים לפני שיפעילו לחץ על הממשל לחדש את ההטבה שמאפשרת לישראל להוציא מאות מיליוני דולר על תעשיות בישראל, בוודאי לא עכשיו כאשר הנושא של מקומות עבודה חדשים עומד בראש סדר היום. "אם אתה מייצג אזור בחירה בטקסאס שבו מייצרת לוקהיד מרטין מטוסי אף 35 לישראל, אתה לא תצא נגד האינטרסים של לוקהיד, שבוודאי תרמה בעין יפה למסע הבחירות שלך", אמר המקור. "וללוקהיד יש קבלני משנה שמפוזרים בכל ארה"ב".
במאמר בסוכנות בלומברג מ-22 ביוני כתב הפרשן הביטחוני איליי לייק, כי ממשל אובמה אומנם רוצה להבליט את הסיוע הצבאי שהוא מעניק לישראל, וזו גם הסיבה להסכמתו להגדיל את חבילת הסיוע, אך הדרישה להפסיק את "הסובסידיה" לתעשיות הביטחוניות בישראל כתנאי להעלאה משקפת מה שהפרשן מכנה "תחושה גוברת של אי-נוחות בקרב החברות הביטחוניות האמריקניות ש'מדינה לקוחה' של ארה"ב נעשתה מתחרה שלה בשוקי הנשק הבינלאומיים".
מרי בת לונג, שהייתה עוזרת של שר ההגנה לענייני ביטחון לאומי בין 2007 ל-2009, בתקופת ממשל בוש, ועתה יועצת עצמאית לחברות אמריקניות וזרות, אמרה לבלומברג, כי הגיע הזמן לחשוב מחדש על ההטבה לישראל שמאפשרת לה להשתמש בכסף מארה"ב לרכש מחברות ישראליות. זו הטבה שאינה ניתנת לאף מקבלת סיוע אחרת. הפרשן מציין שלונג רחוקה מלהיות שונאת ישראל. היא מאמינה שלארה"ב יש מחויבות אסטרטגית ומוסרית לקיים את הייתרון האיכותי של ישראל.
"השיתוף במידע, טקטיקות, טכניקות ופרוצדורות, הדברים שלמדנו מהישראלים, במיוחד בכל מה שקשור לעימותים א-סימטריים, ועצם הבולטות שלהם באזור - כל הגורמים האלה הם קריטיים בהחלט לביטחון הלאומי שלנו", היא אמרה לבלומברג. אך בה בעת היא טוענת, כי היחסים בין שתי המדינות בכל מה שנוגע לסיוע האמריקני ירדו מהפסים. "זה לא מתקבל על הדעת שישראל תחזור אלינו ותבקש סיוע לפרויקטים נוספים (למשל: פיתוח מערכות הנגה מפני טילים, או טכנולוגיות לגילוי מנהרות - ר.ד.) אם היא איננה יכולה להסביר מדוע היא לא מממנת פרויקטים אלה מהתקציב שלה ומהסיוע האמריקני הרגיל בסך שלושה מיליארד דולר בשנה", אמרה לונג. "אם מדובר בפרויקט קריטי, ולכן אתם רוצים שנסבסד אותו, אז למה שלא תמצאו דרך לממן אותו מהכסף שלכם"?
כאשר היא כיהנה כעוזרת לשר ההגנה, התנגדה לונג ליזמה לייסד תוכנית סיוע מיוחדת ל"כיפת ברזל", אך היא הפסידה במערכה הביורוקרטית. מאז 2010, הקונגרס והבית הלבן סיפקו לישראל כמעט מיליארד דולר - נוסף לסיוע השוטף בסך 3.1 מיליארד דולר בשנה - לרכש סוללות "כיפת ברזל". בכל זאת, על-פי בלומברג, אובמה לא תמך בהתחלה ברעיון. לדברי פקיד לשעבר בבית הלבן, אמר אובמה לעוזריו, כי ישראל צריכה למצוא כסף בכוחות עצמה למימון "כיפת ברזל", במיוחד לאור העובדה שארה"ב טרם התאוששה אז מהמשבר הפיננסי של 2008.
פקידים ישראלים שמצוטטים במאמר של בלומברג מציינים, כי אומנם נכון שישראל היא המדינה היחידה שיכולה להזרים חלק מהסיוע לרכש פנימי, אך הם מדגישים כי חלק גדול מהסיוע מופנה לפרויקטים שבסופו של דבר מביאים תועלת לצבא ארה"ב. כך, למשל, במקרה של כיפת ברזל קיבל הקונגרס חוק שמחייב את ישראל לחלוק עם חברות אמריקניות את הטכנולוגיה של כיפת ברזל.
האם צריך ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, להמתין עד שייכנס נשיא חדש לבית הלבן כדי לחתום על מזכר הבנה חדש בן עשר שנים לסיוע? על-פי הערכות בוושינגטון, הנשיא טראמפ לא יעשה כל צעד שיסבסד מתחרות פוטנציאליות של חברות אמריקניות (וגם אין ודאות שהוא בכלל יסכים להעלות את הסיוע). הנשיאה קלינטון לא תסכים, קרוב לוודאי, לסטות סטיה חדה מדי ממדיניות הנשיא הקודם, וגם תימנע מסיכון שהיא תואשם בהעדפת אינטרסים של מדינה זרה על פני אלה של עובדים אמריקנים.
