ארכיון צה"ל פרסם לראשונה הקלטות מתחקיר שנערך בחיל-האוויר יממה לאחר הסיום המוצלח של מבצע אנטבה לשחרור החטופים הישראלים, בשנת 1976.
מדובר בתחקיר שנערך בבסיס חיל-האוויר 27 שבלוד, בסיסה של טייסת מטוסי ההרקולס שטסה מישראל לאוגנדה ונשאה את כוחות צה"ל ולאחר מכן השיבה אותם יחד עם החטופים לישראל.
בתחקיר דווח כי לאחר שקיים מפקד חיל-האוויר דאז, אלוף בני פלד, פגישה עם שר הביטחון דאז
שמעון פרס, עדכן את קציני החיל על מינוי עוזר ראש אמ"ן דאז, אלוף משנה אהוד ברוג למפקד תכנון מבצע שחרור החטופים. ברוג הוא
אהוד ברק שהיה לימים ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון.
פלד דיבר באותו תחקיר על כך שההחלטה למנות את ברק לתכנון המבצע הייתה נכונה. "אדם ידוע, בעל כישורים מתאימים", תיאר אותו.
אחד הרעיונות שעלו במהלך שלב התכנון של שחרור החטופים היה הנחתת כוחות הביטחון בקניה ושיט במהירות של 14 קשר בסירות עד אוגנדה. "כוח ייסע עד קניה, ישכור סירות וישוט מאה מייל במהירות של 14 קשר. ינחת על החוף של השונית, יילך ברגל עד לבית הנתיבות, יהרוג את המחבלים ויסגיר את עצמו", נאמר בתחקיר. אולם מלבד הבעייתיות שבהסגרת לוחמי צה"ל לידי צבא אוגנדה שבאותו שלב לא היה ברור האם משתף פעולה עם החוטפים או לא, נפסלה אפשרות זו בעיקר בגלל התנינים השורצים בימה שבין קניה לאוגנדה. "החליטו שיגיעו עד קניה ויצניחו את שייטת 13 כבר על יד היעד. ואז אמרו שיש קרוקודילים. לא היה מידע", נאמר.
עוד מתגלה בתחקיר כי הרמטכ"ל דאז, רב אלוף מוטה גור, התנגד לתוכנית להנחתת מטוסים בשדה התעופה באוגנדה בלילה. גור אמר שהוא מסרב לומר את דעתו על התוכנית בנוכחות מלאה של המשתתפים בישיבה שהתקיימה אצל שר הביטחון. לאחר שרוב הנוכחים יצאו הביע את התנגדותו. "יצאו כולם נשארנו לבד. הדעה שלו הייתה שלילית לחלוטין, על הבסיס של המודיעין ויכולת הנחיתה בלילה חשוך", אמר מפקד חיל-האוויר פלד. לדבריו, גור פשוט לא חי בעולם התעופה ולכן הבין שיש להביא לו מודיעין נוסף על-מנת שניתן יהיה לשכנע אותו שמדובר בפעולה אפשרית.
פלד סיפר בתחקיר גם על שיחה שקיים עם ראש אגף המבצעים במטכ"ל, לפני היציאה לשחרור החטופים שהתרחשה בשבת. "אמרתי לו - עכשיו העניין הזה בידי אלוהים. אם הוא יעבוד בשבת, טוב. אם הוא לא יעבוד בשבת - לא טוב".
