"חמש שנים עברו והמחירים לא ירדו ואף עלו במקרים מסוימים", כך הטיחו (יום ב') חברי ועדת הכספים בנציגי הממשלה שהשתתפו בדיון מיוחד לציון חמש שנים לפרוץ המחאה החברתית. חברי ועדה תקפו את שר האוצר על-כך שלטענתם הוא "חושש להילחם במונופולים". חברי מפלגתו של כחלון השיבו, כי "אנחנו מקדמים רפורמות רבות וכבר רואים את התוצאות בשטח". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, אמר כי "הממשלה הנוכחית פועלת כבר שנה ולא ניתן עוד לטעון שהבעיות נוצרו קודם. עם כל הכבוד למשרד האוצר והדיבורים על רפורמות, בפועל המחירים לא ירדו".
ח"כ
אורי מקלב (
יהדות התורה): "חמש שנים אחרי מחאת הקוטג', לא רק שהמחירים לא ירדו, אלא ריאלית הם עלו, כי מחירי הסחורות בעולם ירדו ב-30% עד 50%, מה שלא בא לידי ביטוי במשק הישראלי. המחירים כאן גבוהים בממוצע ב-20% ויותר מאשר באירופה. גם מחירי התשומות ירדו, מחירי הדלק, האנרגיה אבל זה לא השפיע. מה שכן קרה זה שהמונופולים ורשתות השיווק השיגו רווחים עצומים וזה על גב הצרכנים".
ח"כ
מנואל טרכטנברג (
המחנה הציוני): "בסל ההוצאה של משפחה צעירה יש 3 מרכיבים מרכזיים: דיור, חינוך ומזון. בדיור המחירים רק עלו, בחינוך הייתה התקדמות מסוימת לגבי גילאי 4-3, אך אין שבוע שאנחנו לא נדרשים לעלויות של המשפחות בנושא. עדיין משפחה ממוצעת עם 3 ילדים מוציאה כ-5,000 ש"ח בחודש על נושא החינוך, על משפחתונים, צהרונים, קייטנות וכד'. כמו החזר משכנתה. ובתחום המזון היו כמה צעדים חיוביים אך לא פיצחו את האגוז הזה ובסוף נותר כוח חזק מדי בידי מספר מצומצם של חברות. הבעיה היא עם היצרנים הגדולים ורשתות השיווק והממשלה שעומדת מנגד ולא עושה דבר. עתה אנחנו לפני תקציב דו-שנתי וזה אומר שהמדיניות הכלכלית ננעלת לשנתיים וחצי ואני לא רואה כל סימן שהממשלה הולכת לתת מענה לשלושת הנושאים". ח"כ
יצחק וקנין (
ש"ס): "הקמת ועדת טרכטנברג הייתה רק לצורך הפגת מתחים והוצאת הרוח ממפרשי המחאה החברתית, הפועל לא נעשה דבר. בדיור, כל עוד אין בנייה ציבורית מסיבית לא יהיה פתרון, בנושא מחירי המזון, עדיין נותרנו עם פערי התיווך העצומים, עם רשתות שיווק שעושות רווחים של מאות אחוזים. היצרנים והרשתות גוזרים קופון והחקלאים מתרסקים. יש להחזיר את הפיקוח על המחירים. כשאין תחרות זה הפתרון". ח"כ
אורן חזן (הליכוד): "הבעיה שיש כאן חזירות. בעלי רשתות השיווק, הסיטונאים הגדולים מרוויחים עשרות מיליונים על גב הציבור. וכאן בכנסת בינתיים, חזקים רק בדיבורים. שר האוצר יכול לקבל החלטות אמיצות ולשנות את המשק מבלי לחשוש מהחברים הטייקונים שלו. יש לנו את הכוח כאן בוועדה להיות אמיצים ולקדם מתווה איך מפרקים מונופולים, נעביר זאת בחוק".
ח"כ
רועי פולקמן (כולנו): "התחלנו במלחמת חורמה במונופולים. יש בישראל רכיוזיות גבוהה מאוד והגיע שר אוצר שלא מפחד מהם. התחלנו ברפורמות ביבוא בשר טרי וחלה ירידה במחירים, כך גם בדגים, יצרנו יבוא מקביל. שנים איש לא העז להתעסק עם המונופולים שיש להם אחיזה חזקה בפוליטיקה הישראלית, חלק של ועדי עובדים ואנחנו התחלנו בזה. בטואלטיקה, במוצרי מזון, בצעצועי ילדים ובעוד תחומים מתחילים לראות שינוי. דרוש אומץ ויכולת להיאבק. הגדלת התחרות זו הדרך היחידה. פיקוח זה לא עובד, יעלו מחירים על מוצרים אחרים. המגזר העסקי יותר מתוחכם מהרגולטור". ח"כ
רחל עזריה (כולנו): "אנחנו עושים מאמצים רבים אבל כל נושא שמגיע לכנסת נתקע. כל רפורמה נתקלת בהתנגדויות וכמעט בלתי אפשרי להעביר דברים, כולל המאבק בהון השחור. אני מהסיעה של שר האוצר והתפקיד שלי שהדברים יעברו, אך אי-אפשר להזיז דבר, תמיד יש פה דרמות, פעם זה הקיבוצים, פעם זה הכשרות, כל אחד האינטרס שלו. צריך להיות אמיצים ולטפל בבעיות יסוד; מונופולים, מכסות וגופים אינטרסנטים שמונעים שינוי. בחוק ההסדרים נביא רפורמות חשובות ונראה את כל האנשים שצועקים כאן האם יתמכו. אך כל פעם שזה מגיע פתאום יש משהו שאי-אפשר. אנחנו גורמים לכך שהמחירים גבוהים. יש לנו הזדמנות להוזיל את יוקר המחיה ואני מקווה שכולם כאן יתמכו".
ח"כ
איתן ברושי (המחנה הציוני): "יש כאן אווירה של בואו נהרוס הכל ונבנה מחדש אך אין שיטה כזו, יש כאן מדינה בת 68 שלא התחילה עם 'כולנו'. יש כאן דבר שלא קשור למחאת הקוטג' - מהי רמת ההכנסה של האנשים שעובדים ואיזה סל הם יכולים לממן לעצמם? בהקלות המס אמרנו להגדיל את יכולת התשלום להתמודד עם ההוצאות. צריך לדבר גם על צד ההכנסות. ולכן מחאת הקוטג' היא גם על שכר נמוך מדי. בעלויות הייצור ופערי התיווך - המדינה לא מתערבת. מדינה שנותנת ל
רמי לוי להדליק משואה זו מדינה שהשתגעה".
ח"כ יוליה מלינובסקי (
ישראל ביתנו): "מה שגוזל הכי הרבה כסף מאיתנו כמשפחה זה הדיור, אח"כ החינוך ואח"כ המזון. עם כל הכבוד למחיר למשתכן הפתרון הוא בנייה תקציבית גם לזוגות צעירים שיכולים לגור בו כמה שנים, לחסוך ואז לצאת ולרכוש דיור בכוחות עצמם. בחינוך גם הכל מאוד יקר וזה גוזל כסף רב ממשפחות. אם שני הדברים הללו ירדו, אפשר יהיה להתמודד עם מחירי המזון, אף שהם גבוהים".
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "מבצעים מהלכים לא נכונים. בכל הורדת המכסות והמיסים המדינה מוותרת על הכנסות אך הצרכן לא נהנה. מוותרים על מאות מיליוני שקלים ויותר, מפקירים את החקלאים והקיבוצים, אבל בסוף לא מבטיחים שההנחה הזו מגיעה בסוף לצרכן. יש את פערי התיווך ואת המונופולים החזקים שאיש לא רוצה להתעסק איתם".
מנהל תחום מזון באיגוד לשכות המסחר, רז הילמן: "יש עומס רגולטורי. כל יצרן מתמודד עם 50 רגולטורים שונים, עלויות כוח האדם שגבוהות מאוד בישראל, ארנונה שעולה כל שנה, מחירי המים ועוד. בחו"ל היצרנים נתמכים ע"י המדינה להגברת התעסוקה והייצור המקומי. והמע"מ גם הוא גבוה יחסית למדינות המפותחות, בהן הממוצע עומד על 9-7%".
נציג אגף תקציבים באוצר, עלי בינג: "עושים צעדים להגברת היבוא המקביל ולהורדת מכסים. יש גם עבודות שמראות שאין פערי תיווך יוצאי דופן בישראלים. יש ועדה מטעם האוצר שבוחנת את נושא הרווחים ופערי התיווך לגבי פירות וירקות ואנחנו נטפל בנושא. אנחנו בעיצומו של שימוע בנושא".
יו"ר הוועדה גפני סיכם: "עם כל הכבוד למשרד האוצר ואני שמח על הרפורמות שאתם עושים, המחירים לא ירדו. מורידים המחיר לחקלאי ורואים בפועל שהמחיר נהיה יותר זול אך לא מגיע לצרכן. למשל בטונה, אנחנו בודקים האם המחירים בסוף ירדו או רק פוטרו עובדים בעקבות רפורמת המכסים. אנחנו לא יכולים להשלים עם המצב הזה. חוק ההסדרים הוא רע ומייצר חקיקה לא טובה ופוגע בכנסת, לא דרכו ניתן להוריד מחירים. ועדת הכספים על כל חבריה, קואליציה ואופוזיציה, תטפל בנושא של יוקר המחיה. לא נמתין לממשלה".
