שר התחבורה ישראל כ"ץ מתנגד לכריזה בשפה הערבית ברכבת ישראל, ואומר כי הטעם לכך הוא פשוט: חזרה על ההודעות בשפה נוספת תהפוך את הנסיעה ברכבת לקולנית ורועשת ותפגע בנוחות הנסיעה". לדבריו, הכריזה אינה מתבצעת בשפה הערבית, אלא בעברית בלבד, למעט ברכבות לנתב"ג, שם נוספת כריזה גם באנגלית לטובת ציבור התיירים..
תשובת השר ניתנה לחברת הכנסת
רויטל סויד (
המחנה הציוני) שדרשה להנגיש את המידע לנוסעים גם בערבית, במסגרת מענה לשאילתות רגילות (יום ד', 6.7.16) במליאת הכנסת. הוא הסביר שרכבת ישראל תרגמה לערבית את אמצעי מסירת המידע החשובים ביותר - אתר האינטרנט, חוברת כיס של לוח הזמנים, שילוט קבוע המציג את לוח הזמנים בתחנות, שילוט המציג את תוואי מסלולי הרכבת בקווי הנסיעה השונים ושילוט המציג את שם התחנה הנראה לנוסעי הרכבת סמוך לכניסתה לתחנה. למעשה, כל אמצעי המידע הנוגעים לתכנון המקדים של הנסיעה, וכן אלה שנועדו לאפשר התמצאות נוחה בתחנות הרכבת ובמהלך הנסיעה, מתורגמים לערבית.
מוותרים על הרפורמה הבינעירונית? חברת הכנסת
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני) הקריאה לשר שאילתה בנושאי תעריפים בתחבורה הציבורית אותה הגישה לפני כחצי שנה. היא שאלה מדוע בגין נסיעות זהות בקווים שונים משלמים לפעמים תעריפים שונים (לדוגמה: ירושלים-פתח-תקווה עולה 25 שקלים בקו 947, לעומת 19 שקלים בקו אחר, 426), וזאת למרות דרישות ברורות להשוואת התעריפים ביעדים זהים מצד בג"ץ, מצד ועדות הכנסת ומצד
מבקר המדינה. כ"ץ לא ידע להשיב על השאלה. הוא גם לא ידע להשיב לשאלה מדוע העבודה על רפורמת תעריפי המטרופולינים התקיימה ללא שקיפות וללא שיתוף ציבור, כפי שהובטח לכנסת.
כהן-פארן שאלה גם על כך שבמסגרת הרפורמה התייקרו חלק מן המחירים ב-30%, כמו מקרה רמלה-לוד. על כך ענה השר כי ערים אלה שנוספו למטרופולין המרכזי הוצאו מתוך הכרטיס האזורי של רמלה, לוד ומודיעין, ולכן הורה לתקן את העניין. על השאלה מתי תצא לפועל ההבטחה לרפורמת תעריפים בין-עירונית, מה תהיה העלות שלה והאם היא נכללת בתקציב, אמר כ"ץ כי העדיף להפנות את המשאבים שנועדו ליישום הרפורמה הבין-עירונית לפעימת ביניים המספחת אזורים שלא נכללו ברפורמה למטרופולינים הגדולות. יצוין כי קיים פער תקציבי לא קטן בין אותה פעימה לרפורמה הבינעירונית הגדולה.
התכנון החדש יבטל קווים מדלגים? חברת הכנסת
עליזה לביא שאלה על "קווים מדלגים", קווי אוטובוס המדלגים על תחנות בין ריכוזי אוכלוסייה חרדית בלבד תוך שהם פוסחים על תחנות אסטרטגיות בדרך. היא ציינה שלמרות המלצות של דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת להסדיר את הגדרת התחנות הבין-עירוניות ולדרג לתחנות ראשיות ומשניות, ולשנות את החקיקה באופן שיחייב הקצאת מקום למתקני תחבורה ציבורית כחלק מתכנון אזורים חדשים, אינו פועל
משרד התחבורה להסדרת העניין. השר כ"ץ השיב ש
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית סיימה את כתיבת ההנחיות לתכנון תחבורה ציבורית ומצויה כעת בשלב הטמעתן. לדבריו, במסגרת הנחיות אלה יינתן מענה גם לנושאים שעלו בדוח, כגון הקצאת מקום לתשתיות תחבורה ציבורית, הגדרת תחנות בין-עירוניות, דירוג תחנות ראשיות ומשניות וכו'. הוא לא פירט מה תהיה המדיניות כלפי "הקווים המדלגים".
ח"כ לביא אמרה שתכנון מסלול קווי תחבורה ציבורית מושפע לרוב מלחצים פוליטיים של עסקנים וועדי שכונות, ומשרד התחבורה "תופר" קווים מדלת לדלת המהווים מעין כלאיים בין קווים עירוניים לקווים בינעירוניים, ושאלה למה הרשות הארצית לתחבורה ציבורית אינה מקיימת הליך סדיר של שיתוף הציבור באינטרנט ולא מפרסמת פרוטוקולים של קווים בטרם אישורם, כדי לאפשר לנוסעים שנפגעים מ"הקווים המדלגים" להגיש השגות. כ"ץ נמנע מלהשיב ישירות, ורק אמר: "כתיבת ההנחיות לתכנון תחבורה ציבורית הסתיימה ומצויה בשלבי הטמעה. שלבי ההטמעה הם שלבים - אני לא חושב שבשלב הזה ניתן להביא אותם באינטרנט לידיעת הציבור. אלה דברים שבוודאי יש בהם גם תיקונים ושינויים. יש הבדל בין דיון בוועדות כנסת וכו', שמזמינים ומקבלים הסברים, לבין - לידיעת הציבור צריך להביא דבר מושלם, להגיד לו: כאן הקו פועל, כאן יש תחנה ושאר הדברים, ואני בעד שקיפות במקרים".
אין מענה אמיתי לשביתות תחבורה ציבורית חבר הכנסת
אורי מקלב (
יהדות התורה) הקריא שאילתה שלו לשר התחבורה מדצמבר 2015 על הסבל הנגרם לנוסעים משביתות חוזרות ונשנות בתחבורה הציבורית, בה דרש מענה מינימלי ללקוחות ודרישה לחיוב המפעילים לספק חלופות תחבורתיות. כ"ץ אמר כי המשרד אינו אמור להתערב ואינו נוהג להתערב בסכסוכי עבודה, אך מסייע כמגשר ומקדם משא-ומתן בין הצדדים אולם ברור כי ללא צו שיפוטי אין להפעיל אלטרנטיבות שיש בהן פגיעה בזכות השביתה. הוא ציין את הצעת חוק בוררות חובה בשירותים ציבוריים - שהגישה ח"כ
שרן השכל - הכולל סעיפים שאומרים שבשירות חיוני דוגמת תחבורה ציבורית לא צריכות להיות שביתות, אלא הליך של בוררות. הוא קרא לקבוע כללים שלא יאפשרו שביתות פראיות ושימוש כוחני בכוח שהופקד בידי עובדים. כ"ץ: "אני חושב שאפשר לא להפעיל את החוק אם ההסתדרות, בתי-הדין לעבודה וכולם יגיעו לאיזושהי הסדרה. לגבי שירותים כאלה זה עדיף. אבל אם באמת המקרים האלה ילכו ויהיו תכופים יותר ויותר ויפעילו בצורה כוחנית ושרירותית את הכוח הזה, המדינה, הכנסת והממשלה יידרשו בסופו של דבר לייצר כאן איזה איזון מול התופעות האלה. הפגיעה הזאת היא בלתי מידתית והיא לא מקובלת עלי".
מקלב לא הסתפק בתשובת השר והקשה מדוע בעת שפרצה שביתה ברכבת ישראל נחלץ להעמיד חלופה של אוטובוסים, וכשמדברים על השבתת הנמלים מדברים על העמדת הצבא כחלופה, אולם כאשר השביתה היא בברת תחבורה ציבורית, הוא אינו פועל לגייס חברת אוטובוסים אחרת שתהווה חלופה לחברה השובתת. כ"ץ התחמק: "אני לא יכול להביא רכבות בתור אלטרנטיבה לאוטובוסים".
ח"כ מקלב גם העיר שחלק גדול מהנהגים הם מוסלמים שחוגגים את חגיהם בימים אלה, והדבר גורם לאי-פעילות לא-מידתית בתחבורה הציבורית. שר התחבורה לא הגיב.
