הסקר החברתי שמפרסמת (יום א', 10.7.16) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה מה מידת האמון שרוחשים הישראלים למוסדות השלטוניים השונים.
מבין המוסדות והגופים שאליהם מתייחס הסקר, צה"ל קיבל את אמון הציבור בשיעור הגבוה ביותר, 82%. גברים ונשים רוחשים אמון בצה"ל בשיעור דומה (83%-82%). יהודים נותנים אמון בצה"ל בשיעור גבוה יותר מאשר ערבים - 93% ו-32% בהתאמה.
בעלי תעודה אקדמית נותנים אמון בשיעור גבוה יותר מיתר האוכלוסייה (88% לעומת 79% בהתאמה).
בקרב היהודים, שיעור הנותנים אמון בצה"ל נע בין 72% בקרב החרדים ל-97% בקרב הדתיים (מהמסורתיים - 96% מביעים אמון בצה"ל ומהחילוניים - 94%).
59% מהציבור נותנים בצה"ל אמון "במידה רבה", והשיעור עולה עם הגיל: 52% מבני 44-20, 63% מבני 64-45 ו-73% מבני 65 ומעלה נותנים אמון בצה"ל "במידה רבה". 33% מהערבים מסרו שהם "בכלל לא" נותנים אמון בצה"ל (3% מהיהודים).
במוסד
מבקר המדינה מביעים אמון 60% מהציבור, 64% מהיהודים ו-41% מהערבים. בקרב היהודים, ככל שעולה רמת הדתיות יורד שיעור הנותנים אמון במבקר המדינה: 37% מהחרדים, 59% מהדתיים, 65% מהמסורתיים ו-73% מהחילוניים נותנים אמון במבקר המדינה. בקרב העולים מבריה"מ (לשעבר) שעלו ב-1990 ואילך, 52% מביעים אמון במבקר המדינה. 71% מבעלי תעודה אקדמית נותנים אמון במבקר המדינה, לעומת 56% מיתר האוכלוסייה.
אמון נמוך במערכת המשפט 58% מביעים אמון במערכת המשפט: 60% מהיהודים ו-50% מהערבים. בקרב היהודים השיעור הולך וקטן עם ככל שעולה רמת הדתיות: 22% מהחרדים, 46% מהדתיים, 61% מהמסורתיים ו-70% מהחילונים נותנים אמון במערכת המשפט. מבין החרדים, כמעט מחצית - 47% - "בכלל לא" נותנים אמון במערכת המשפט (בהשוואה ל-18% מהדתיים ו-7% מהחילוניים). שיעור הנותנים אמון במערכת המשפט מקרב העולים יוצאי מדינות חבר העמים שעלו ב-1990 ואילך (53%) נמוך מהשיעור בקרב כלל היהודים (60%), והשיעור בקרב יוצאי אתיופיה נמוך אף יותר (43%).
בעלי תעודה אקדמית נותנים אמון במערכת המשפט בשיעור גבוה יותר מיתר האוכלוסייה - 68% לעומת 54% בהתאמה.
אמון נמוך במשטרת ישראל 53% מהציבור מביעים אמון במשטרת ישראל. 44% אינם מביעים אמון (26% "לא כל כך" ו-18% "בכלל לא"). יהודים נותנים את אמונם יותר מאשר ערבים (57% ו-34% בהתאמה), ומבוגרים יותר מאשר צעירים: 49% מבני 44-20, 55% מבני 64-45 ו- 61% מבני 65 ומעלה. בקרב היהודים, השיעור נע בין 52% מהחרדים לבין 61% מהמסורתיים אשר נותנים אמון במשטרה (56% מהדתיים ו-54% מהחילוניים). בקרב העולים מבריה"מ (לשעבר) שעלו ב-1990 ואילך, 60% מביעים אמון במשטרה, 34% אינם נותנים אמון ו-6% לא ידעו להשיב. בקרב יוצאי אתיופיה, 70% אינם נותנים אמון (30% נותנים אמון במשטרה או שלא ידעו להשיב).
לא מאמינים לפוליטיקאים פחות ממחצית מהאוכלוסייה, 40%, מביעים אמון בממשלת ישראל, 42% מהיהודים ו-28% מהערבים. 30% "לא כל כך" נותנים אמונם בממשלה, ו-27% "בכלל לא".
מבוגרים מביעים אמון יותר מצעירים: 36% מבני 44-20 ו-44% מבני 45 ומעלה. 27% מהאוכלוסייה אינם נותנים בכלל אמון בממשלה. בקרב היהודים, אלה שמגדירים את עצמם כדתיים או כמסורתיים-דתיים מביעים אמון בממשלה בשיעור גבוה יחסית - 60%, לעומת 29% מהחרדים ו-32% מהחילונים. 39% מהחרדים ו-32% מהחילוניים "בכלל לא" נותנים אמון בממשלה, לעומת 13% מהדתיים. שיעור העולים מבריה"מ (לשעבר) ב-1990 ואילך אשר נותנים אמון בממשלה (45%) דומה לממוצע בקרב היהודים (42%). בקרב יוצאי אתיופיה עומד השיעור על 48%.
38% מביעים אמון בכנסת ישראל, 40% מהיהודים ו-25% מהערבים. 58% אינם נותנים אמון בכנסת: 34% "לא כל כך" ו-24% "בכלל לא". מבוגרים מביעים אמון יותר מצעירים: 34% מבני 44-20 ו-42% מבני 45 ומעלה. בקרב היהודים: 24% מהחרדים מביעים אמון בכנסת (30% מהם "לא כל כך" ו-42% "בכלל לא" מביעים אמון), 48% מהמסורתיים ו-37% מהחילונים.
22% מהציבור מביעים אמון במפלגות, 24% מהיהודים ו-15% מהערבים. 35% מהציבור "לא כל כך" ו-35% נוספים "בכלל לא" נותנים אמון במפלגות. בקרב היהודים, שיעור הנותנים אמון במפלגות נע בין 21% בקרב החילוניים לבין 29% בקרב הדתיים.
קצת יותר ממחצית מהאוכלוסייה (54%) מביעים אמון בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעור גבוה יחסית - כשליש (35%) - לא ידעו להשיב. 62% מבעלי תעודה אקדמית נותנים אמון בלמ"ס, לעומת 51% מהאוכלוסייה ללא תעודה אקדמית. 11% מהציבור מסרו שהם "לא כל כך" או "בכלל לא" נותנים אמון בלמ"ס. 54% מהעולים מבריה"מ (לשעבר) שעלו ב-1990 ואילך מביעים אמון בלמ"ס, בדומה לשיעור בקרב כלל היהודים (55%), לעומת שליש (33%) מיוצאי אתיופיה (59% מהם לא ידעו להשיב לשאלה).
