"הצעה שתשמור על כבוד הכנסת ומעמדה"

ועדת הכנסת החלה (יום ב', 11.7.16) לדון ביוזמתו של יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש, לקדם הצעת חוק מטעם הוועדה, אשר תאסור על חברי כנסת ומפלגות להגיש עתירה לבג"ץ כנגד חוקים והחלטות שהתקבלו בכנסת. קיש פתח את הדיון ואמר: "פרסום הצעת חוק בג"ץ גרר הצפה של ביקורת שעיקרה נובע מחוסר הבנה של הצעת החוק. מדובר בהצעה שתשמור על כבוד הכנסת ועל מעמדה. יש למתוח קו ברור שיגדיר כללי משחק הוגנים מחד-גיסא, וימנע ניצול וביזוי מעמד הכנסת מאידך. אי-אפשר לחוקק חוקים, ובאותה נשימה לעתור לבג"ץ עליהם. אי- אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי. אשים סוף לפוליטיקה של עתירות". שר המשפטים לשעבר, עו"ד משה ניסים, אמר בהתייחס להצעת החוק- "הכנסת היא הגוף היחיד בישראל שנבחר על-ידי כלל האוכלוסייה ולא בכדי הסעיף הראשון של חוק יסוד הכנסת אומר 'הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה'. זה הבית הרם והנישא מכל הבתים, אם תרצו מכל הרשויות. לכן ישנה חשיבות רבה לשאלה- האם ראוי שח"כ או סיעה בכנסת יעתרו לבג"ץ, מפני שהמשמעות היא שבעתירה הוא מצפה שהרשות השופטת תיתן פקודה למפקד שלה. בעיני כאשר מדובר בהחלטה של הכנסת וועדותיה אין מקום לעתור לבג"ץ, זו עמדת הבוחר הישראלי, יש לקבל את ההכרעה ולהשלים איתה. זה אמור להיות ריסון עצמי של חברי הכנסת והייתי מעדיף אם הייתה הסכמה בין סיעות הכנסת בנושא, אבל אם אין הסכמה כזאת, אני חושב שיש צורך בחוק". פרופ' אברהם דיסקין, איש מדעי המדינה, הצטרף לעמדתו של ניסים ואמר: "ביהמ"ש בישראל נטל לעצמו סמכויות מרחיקות לכת גם בענייני זכות העמידה וגם בנושא של ביקורת שיפוטית. למעמד של ביהמ"ש היום בישראל מול שתי הרשויות האחרות אין אח ורע בשום מדינה בעולם. אם הייתי חושב שהח"כים מסוגלים לשנות את התנהלותם אני חושב שזו הדרך המועדפת, אבל ההערכה שלי היא שאין סיכוי להסכם כזה ולכן אין מנוס מחקיקה". עו"ד איל ינון, יועמ"ש הכנסת, התייחס למכתב שהפיץ לחברי הכנסת בשנת 2014 בו ציטט את פסיקתו של נשיא בית המשפט העליון דאז השופט אשר גרוניס, בה הוא הסתייג מהתופעה בה חברי כנסת מגישים עתירות ציבוריות: "אותו מכתב לא כלל כל חוות דעת מטעמי וגם הציטוטים של הנשיא לשעבר גרוניס לא הובאו בהקשר של הצעת החוק הנוכחית, שכלל לא עמדה בשעתו על הפרק... לא ניתן להסיק מכך להסיק תמיכה של הנשיא גרוניס או שלי בעיגון בחוק של הגבלת זכותם של חברי הכנסת להגיש עתירות". לאחר שסקר את הטיעונים בעד ונגד הצעת החוק סיכם עו"ד ינון ואמר "אני סבור שלא יהיה זה נכון לעגן בחקיקה הגבלות על הגשת עתירות על-ידי חברי כנסת ... היות שמדובר בתיקון לחוק יסוד, ובהצעה הכוללת מגבלות מצומצמות יחסית, לא ניתן לדעתי לומר שההצעה 'בלתי חוקתית', אך בעיני שיקולים של מדיניות משפטית- חוקתית מובילים למסקנה כי אין מקום לקביעת נורמה חוקתית שכזו. ההסדר המוצע לא עולה בקנה אחד עם התפיסה העקרונית שלא להגביל חברי כנסת בפעילותם, שאינה מתמצית רק בכנסת, וגם לא עם המציאות הנוהגת בישראל של ביקורת חוקתית פעילה ואפקטיבית שהדרת חברי הכנסת ממנה ממילא גם לא תביא לכל שינוי בה". עמי ברקוביץ', מנהל מחלקה מח' יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הצטרף לעמדת יועמ"ש הכנסת ואמר "הרשות המחוקקת גם היא מחויבת לשלטון החוק ולכן אם ח"כ סבור שבפועלה של הכנסת היא חרגה מהנורמה, אנחנו לא רואים שום סיבה לכפות עליו לקבל הכרעה שעומדת בניגוד לכללי המשחק. הטיעון על יכולת פרלמנטרית להשפיע על ההליך אינה לוקחת בחשבון כוח השפעה מצומצם של חברי האופוזיציה ובייחוד נציגי קבוצות מיעוט, לכן אין מקום להצעת החוק". ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני) אמרה בהתייחס להצעה: "שתי הסמכויות המשפטיות שבגינן מקודמת הצעת החוק, השופט גרוניס ויועמ"ש הכנסת איל ינון, מתנגדות לו. ההצעה מבקשת לסתום את הפה לח"כים, לרוב מהאופוזיציה, שיעתרו נגד חקיקה שאינה חוקתית ולכבול את ידי בג"ץ ולמנוע ממנו כל יכולת לשנות חקיקה של הכנסת" ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) הביע מנגד תמיכה ביוזמה ואמר: "המעוז היחיד שנותר לדמוקרטיה הישראלית זה הפרלמנט שמייצג את כלל הציבור לפי הרכב דמורגפי. מי שמעביר את מוקדי הכוח לידי מערכות המשפט והפקידות השלטונית שלא נבחרו ע"י הציבור יוצר כאן דיקטטורה. כמו שלא תסכימו שרבנים יקבעו את כללי ההתנהגות של האזרחים, כך אנחנו לא נסכים ששופטים ינהלו את המדינה". ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה: "לא מדובר בהצעה שמבקשת להגביל את זכותם של חכים לעתור לבג"ץ, אלא בעוד הצעה שמבקשת להלך אימים על בג"ץ במסגרת קרב ארוך על האקטיביזם השיפוטי, של חבורה שמנסה לקעקע ולפגוע במעמדו של ביהמ"ש העליון, עכשיו זה התירוץ אבל זה לא הדיון. המטרה היא להשפיע על כל החלטות ופסיקות ביהמ"ש ובצער אני אומרת- זה עובד. בית המשפט הוא המעוז האחרון להגנה על זכויות המיעוטים אבל יושבים שם שופטים והם חיים בקרבנו ורואים את ההתלהמות וגם הם מצנזרים את עצמם" ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) אמר: "אני חושד במוטיבציה להצעת החוק. תמיד ובמיוחד בקדנציה הזאת בוחרים בכל מיני תיקונים משמעותיים בדברים שאיכשהו משרתים שיח או כיוון מסוים ואף פעם לא חלק מהמבנה כולו. אם הייתם מבצעים שינוי ממשלי עמוק, מייצרים הפרדת רשויות אמיתית שבה הכנסת הייתה רשות עצמאית וחזקה ולא נשלטת על-ידי הממשלה והייתם מחזקים את מקומם של חברי הכנסת הייתי אומר אולי יש לייחד את פעילות הח"כים לתוך הכנסת, אבל התהליך שאנו נמצאים בו הוא החלשת הכנסת וחברי הכנסת, פחות ופחות כלים פרלמנטריים עומדים לרשותנו, במיוחד באופוזיציה" . ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) הוסיף: "יש לי ביקורת על ביהמ"ש העליון, על מידת האיזון ושיטת מינוי השופטים, אבל הצעת החוק היא לא המענה הנכון. חבר כנסת הוא אזרח וברור שכאשר הכנסת מחוקקת חוק שפוגע באזרחים או בקבוצה מסוימת זה לא חוקתי ולא נכון. זה כלי שאסור לנו לשלול מהאופוזיציה, שום אופוזיציה".