בנק ישראל ומשרד האוצר מאמצים, באיחור של ארבע שנים, את המלצת קרן המטבע הבינלאומית ומציעים להקים ועדה ליציבות פיננסית. קרן המטבע ממליצה על כך מאז 2012, כאחד הלקחים ממשבר הסאב פריים של 2008.
על-פי תזכיר חוק שהפיץ (יום א', 17.7.16) משרד האוצר, בראש הוועדה יעמוד נגיד בנק ישראל וסגנו יהיה מנכ"ל משרד האוצר. יתר חבריה יהיו המשנה לנגיד, המפקח על הבנקים, החשב הכללי, הממונה על שוק ההון, המפקח על נותני שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים, הממונה בבנק ישראל על הפיקוח על מערכות התשלומים, יו"ר רשות ניירות ערך ונציג שמינה הנגיד מבין עובדי בנק ישראל. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הכפוף לראש הממשלה, יהיה רק משקיף בוועדה.
מדובר בוועדה שיהיו לה סמכויות נרחבות, כאשר ההצעה מדברת במפורש על הצורך לשחרר אותה מלחצים פוליטיים - כך שלמעשה הדרג הפקידותי יפעל כראות עיניו בתחומי אחריותה של הוועדה, כאשר חובתו היחידה היא לדווח לראש הממשלה ולשר האוצר - אך לא לקבל מהם הנחיות או אישורים. לצד זאת מודגש, כי ניהולו של המשבר - אם יתחולל - אינו מעניינה של הוועדה. תפקידיה יהיו:
- קידום חילופי מידע בין רשויות הפיקוח הפיננסיות, וכן בינן לבין האוצר ובנק ישראל כדי להגדיר, לנתח, לזהות, להעריך ולנטר סיכונים מערכתיים למערכת הפיננסית (כלומר: כאלו החורגים מסיכון למוסד פיננסי בודד).
- ליזום בדיקות של רשויות הפיקוח הפיננסיות לגבי סיכונים וחשיפות לשם זיהוי סיכונים מערכתיים והערכתם.
- להתריע כאשר מצאה הוועדה, כי יש בסיכון מערכתי כדי להוות סיכון מערכתי משמעותי.
- להמליץ על צעדים למניעה או להפחתה של סיכונים מערכתיים משמעותיים.
- לעקוב אחר הפעולות שננקטו בעקבות ההתרעות ואחר יישום ההמלצות.
התזכיר גם קובע, כי אומנם לוועדה לא יהיה כוח לכפות ליישם את המלצותיה, אך המנגנון בו תפעל יהיה "אמץ או הסבר": מי שלא יישם המלצה של הוועדה, יהיו חייב להסביר לה מדוע.
נגיד בנק ישראל (כיום -
קרנית פלוג) יחויב לכנס את הוועדה לפחות ארבע פעמים בשנה, וגם לפי דרישתו של כל אחד מחבריה. בישיבות הוועדה חייבים להשתתף לפחות שישה מבין חבריה ובהם הנגיד; אם הנגיד ייעדר, יימנה מנכ"ל האוצר בין השישה הדרושים - אך לא יהיה קול מכריע במקרה של שוויון, כפי שיהיה לנגיד.
סעיף נוסף בתזכיר קובע, כי רשויות הפיקוח השונות יוכלו להעביר לוועדה מידע שבדרך כלל עליהן לשמור בסוד, אם כי ככלל הוא יועבר בצורה שלא תאפשר לזהות גורם ספציפי. עם זאת, הוועדה תוכל לדרוש ולקבל מידע פרטני אם תסבור שיש לו חשיבות מערכתית באותה נקודת זמן. דיוני הוועדה יהיו סודיים והחלטותיה יפורסמו רק אם לפחות שמונה מבין חבריה יתמכו בכך.