מערכת המשפט נמדדת באופן שבו היא מאפשרת לכל אדם באשר הוא אדם למצות את זכויותיו - אומר (יום ד', 20.7.16) שופט בית המשפט העליון,
סלים ג'ובראן. הוא דיבר בכנס בבית הנשיא לרגל יום הולדתו ה-90 של
מאיר שמגר. ג'ובראן הדגיש את חשיבות השוויון המעשי, בין היתר בהנגשת ההליכים למי שניצבים בפניהם מחסומים כגון בעיות שפה או העדר אמצעים.
היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, גילה, כי הציע לרב הראשי לישראל, הרב
דוד לאו, פתרון לסוגיית הטבילה במקווה שלא לפי ההלכה. על-פי הצעתו של מנדלבליט, בכל מקווה ייתלה שלט בו יפורטו ההנחיות ההלכתיות, וכל אישה תוכל לבחור האם לקיים הנחיות אלו. מנדלבליט אמר, כי הצעה זו אפשרה לתת מענה לחובה להבטיח את השוויון במקוואות הציבוריים. עוד ציין, כי הייעוץ המשפטי מפעיל "אקטיביזם ייעוצי" כדי להבטיח את השוויון.
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, אמר שלמשרדו יש יתרון על בתי המשפט בשמירה על השוויון משום שהוא "שחקן חוזר". כמי שיש לו מגע חוזר ונשנה עם הגורמים המבוקרים, הסביר, הוא יכול לשמור על הטמעת עקרון השוויון. זאת ועוד: המבקר יכול ליזום ביקורת שבמרכזה שמירת השוויון, בעוד בית המשפט יכול לדון רק במקרים המובאים בפניו.
היועץ המשפטי של הכנסת,
איל ינון, אמר: "לא תמצאו חבר כנסת שיתכחש לרעיון השוויון, אך יישומו אינו רוחבי אלא קידום עניינם של מגזרים שונים שיש להם ייצוג בכנסת, לעיתים תוך השמעת טענות נכונות או לא-נכונות לתיקון אפליה. המחוקק לא כלל את הזכות לשוויון בחוק היסוד, ובית המשפט נאלץ באקרובטיקה שיפוטית לכרוך בין השוויון ל
כבוד האדם". בכך צומצם יישומו של עקרון השוויון רק למקרים בהם יש פגיעה ממשית בכבודו של האדם או בקניינו, הדגיש ינון.
לדברי ינון, המערכת הפוליטית הפנימה - אחרי למעלה מעשור של מאבק משפטי - שלא ניתן עוד לחלק הטבות ללא קריטריונים שוויוניים. הדבר נעשה לפני מספר חודשים, כאשר ועדת הכספים אישרה מתן הטבות לשורה של יישובים, אך לא ברשימה שמית או לפי זהותו של העומדים בראשיהם, אלא לפי קני מידה ברורים.
