"דפוס שוחד של צבי בר"

נקודות בסיסיות החיוניות להוכחת עבירת השוחד בפרשת צבי בר אינן שנויות במחלוקת - טוען (יום ה', 21.7.16) נציג הפרקליטות, עו"ד טל פרג'ון, בפתח תשובת המדינה לערעורים בפרשה הנדונים בבית המשפט העליון. כך למשל, אמר, אין מחלוקת שבר ומשפחתו קיבלו כספים ומניות מהיזמים עמנואל ארביב, שאול לגזיאל וחיים גייר, כאשר בר היה מעורב עד מאוד בפרויקטים שביקשו לקדם ברמת גן. בערעורים דנים השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג. עוד אומר פרג'ון, כי יש קווי דמיון בין הפרשות - ולשיטת המדינה יש להסתכל גם על תמונת העל. בין היתר, הסכומים כמעט זהים (בסביבות 100,000 דולר בכל פעם), ומדובר ביזמים מרכזיים המבקשים לקדם פרויקטים בעשרות מיליוני שקלים. לדעת פרג'ון, ניתן להצביע כאן על דפוס פעולה מצידו של בר, כאשר כספים מיזמים מוצאים את דרכם לכיסו של בר תחת שמות שונים. פרג'ון דחה את טענות המערערים על השימוש שעשה השופט המחוזי צבי גורפינקל בכלי ההיגיון, באומרו שכל החלטה שיפוטית מצריכה הפעלת היגיון - ודאי בתיק שוחד בו הראיות הן נסיבותיות. "בית המשפט לא השתמש בהיגיון כדי להשלים פערים עובדתיים", הדגיש. על פרשת בית ליר-אור אמר פרג'ון, כי השאלה המרכזית היא מי פרע את חובו של בר לחברת גרוב הבריטית: לגזיאל וארביב או בר. לדבריו, המחוזי קבע שהיו אלו הראשונים - ומדובר בממצאי עובדה ומהימנות, בהן לא נוהגת ערכאת הערעור להתערב.

"עם אקדח על הרקה"

פרג'ון אישר, כי המדינה הגיעה להסדר טיעון עם עו"ד מוטי גלוסקה, אשר הודה בסיוע למתן שוחד לבר מידי לגזיאל וארביב. גלוסקה ירצה עשרה חודשי מאסר, ייקנס במיליון שקל ורשיונו יישלל לחמש שנים. סניגורו של בר, עו"ד נבות תל-צור, התנגד להודעת עידכון זו. "גלוסקה עשה הסדר עם אקדח על הרקה, שיעשה אותו עד סוף השבוע שעבר כדי שזה יוכל לעלות בדיון [בערעור]", טען. "בית המשפט יכול לנטרל את המידע הזה? אנחנו טוענים שלא היה שוחד באישום הראשון. מביאים מישהו שאומר דברים משיקוליו, אם כי לשיטתנו הוא אינו מפליל את בר". סניגורו של לגזיאל, עו"ד ז'ק חן, הצטרף לביקורתו של תל-צור, ואמר שכלל לא ברור מהן נסיבות ההודאה ומה גלוסקה אומר. "אין מנוס מלהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי כדי שישמע את עדותו של גלוסקה", טען. פוגלמן הגיב מיד: "זה לא יקרה. בכל מקרה לא נוכל לעשות בזה שימוש, כי לא מבוקש להגיש את זה כראיה. אנחנו לא נפתח מחדש את המשפט הזה". השופטים החליטו בשלב זה שלא לקבל את המסמכים הנוגעים לגלוסקה והבהירו, כי ההסדר עימו לא ישפיע על הכרעתם. בנוגע לחומרת העונש (5.5 שנות מאסר) טען פרג'ון, כי מדובר בפרשה ייחודית, שכן מדובר בשוחד בסך 2 מיליון שקל שניתן תמורת שורה של פרויקטים במשך שמונה שנים (2008-2000). הוא הזכיר, כי בר הורשע ב-17 עבירות ויש מקום לענישה מרתיעה, גם בהתחשב בגילו של בר (81), במצבו הבריאותי ובשירותו הציבורי הממושך, וכי המחוזי כבר הקל בעונש בשל כל אלו.

"הקשרים שווים הרבה יותר"

בהתייחסו לאישום בקבלת שוחד מחיים גייר אמר פרג'ון, כי לא היה היגיון בהלוואה-כביכול שנתן היזם לבר. לדבריו, הטענה לפיה בין השניים היו יחסי חברות ארוכי שנים, אינם בגדר אליבי המוציא את המתת מגדר השוחד, וכבר נפסק ששוחד המעורב במניע נוסף - עודנו עבירה. "הקשרים עם בר היו שווים לגייר הרבה יותר מ-250,000 דולר", טען, והוסיף שלא היה היגיון כלכלי מצידו של בר בקבלת ההלוואה. עו"ד מיכל רגב השיבה לערעורו של לגזיאל באומרה, כי קיימות ראיות רבות להוכחת השוחד שנתן לבר, ובראשן עדותו של ארביב ודוא"ל באיטלקית בין השניים המלמד על העברות הכספים. בין היתר ציינה, כי פרויקט מגדל התמרים שקידם לגזיאל, צמח בעידודו של בר משני בניינים בני שבע קומות ו-49 דירות, למגדל בן למעלה מ-30 קומות ויותר מ-120 דירות, תוך שהיזמים רושמים רווח של 7 מיליון דולר, בעוד שהם משלמים היטל השבחה של 550,000 שקל בלבד. לגבי עונשו (33 חודשי מאסר) אמרה רגב, כי לגזיאל היה מחולל פשיעה, מבחינת מצבו הרפואי הוא יכול לרצות עונש מאסר ואת העבירות ביצע כאשר כבר היה מבוגר וחולה. עו"ד נטלי קוקוי השיבה לערעורו של דוד לוי. היא עמדה על שורה של ראיות שלטענת המדינה מלמדות שהכספים שנתן לבר לא היו פעילות עסקית, אלא שוחד. בין היתר ציינה, כי חלק מהכספים ניתנו ללא הסבר מחשבונו הפרטי, ולא מחשבונה של חברת נכיון הצ'קים תל-סאן שבבעלותו, ולא תועדו כנדרש. קוקוי גם הזכירה, כי המחוזי לא נתן אמון בגרסאותיו המתחלפות של לוי.