הציונות המזרחית צמחה מתוך העולם הרבני ולא הייתה שאלה בכלל על החובה לעלות למדינה, שהוקמה על-ידי אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות. הגדרת המאפיינים של הציונות המזרחית עלו (יום ד', 27.7.16) בכנסת, במסגרת כינוס שערכה יושב-ראש השדולה לשימור תרבות יהדות ארצות האיסלאם, ח"כ שולי מועלם-רפאלי. האירוע הופק בשיתוף עם בית המדרש לציונות והמכון לאסטרטגיה ציונית במטרה להראות את מקומם של יהודי המזרח וחכמיהם בתקומת המדינה.
המאפיין של הציונות המזרחית היא שתמיד הייתה ולא היה צריך להתחיל אותה כפי שקרה באירופה, אמרה מועלם-רפאלי. "תמיד הייתה שאיפה לחיים יהודיים בארץ ישראל ובשעת הכושר נהרו בהמוניהם. הציונות המזרחית לא הייתה בקונפליקט עם העולם הרבני אלא הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. הגותם של חכמי המזרח בנושא הציונות ישבה בקרן זווית והמתינה שמישהו יבוא ויטול אותה. ועדת ביטון עושה צעד היסטורי בנושא בבתי הספר, אולם חשוב לציין שבעולם הישיבות הפער עדיין קיים. ארון הספרים של יהודי המזרח לא מצא שם עדיין את מקומו הראוי".
שר החינוך
נפתלי בנט הודיע שיישום מסקנות ועדת ביטון יחל בתחילת שנת הלימודים הקרובה. "כמו כולם גדלתי על חצי מסיפור ההיסטוריה של עם ישראל ומי שהפסיד מכך הם לא המזרחיים אלא כולם. כשלמדנו על היציאה מהחומות לא למדנו על מחנה ישראל של המוגרבים, אלא על משכנות שאננים. אני רוצה שילדי ישראל וגם הילדים שלי ידעו את הסיפור המלא של העם היהודי, לא חצי". השר בנט ציין בהלצה שעוד יבוא יום ויגלה שגם לו יש שורשים מזרחיים.
"המשפחה שלי עלתה ארצה מתוך ציונות," הכריז ח"כ
יעקב מרגי (
ש"ס). "ההורים שלי מעולם לא התחרטו על בחירתם לעלות ארצה למרות הקשיים שהיו כאן ולאור העובדה שבמרוקו היו להם חיים נוחים יותר. היה ברור שצריך לעלות ארצה כי ככה חונכו על-ידי הרבנים. לכן לא הצטרפנו מעולם למקהלה שבסביבת מגורי, המגדפת את המפעל הציוני".
סגן שר הביטחון, אלי בן-דהן, אמר כי "רבני אירופה התחבטו כיצד לקבל אדם שמבשר את גאולת העם ומאידך לא שומר תורה ומצוות. לרבני המזרח זו לא הייתה בכלל שאלה והיחס היה מאוד אוהד, הרי לריבונו של עולם יש דרכים משלו לגלגל דברים בעולם ואין לערער על כך".
עדי ארבל, מייסד בית המדרש לציונות: "היום אנחנו מגלים שגם ההגות הציונית-מזרחית-ספרדית קיימת, ורק צריך להוריד את האבק על-מנת לחשוף אותה כחלק מארון הספרים הציוני והיהודי. הכנס הזה, בראשותה של שולי מועלם-רפאלי, היווה במה ראויה לחשיפת התכנים הללו לציבור הרחב. באנו לייצר שיח של שותפות ולא שיח של מחלוקת. השיח לא צריך להיות שיח של הדרה, אלא שיח של האדרה - דבר שדורש לקיחת אחריות. וכל מי שנמצא פה הגיע כדי לשאת באחריות".
מירי שלם, מנכ"ל המכון לאסטרטגיה ציונית: "שמחתי לגלות שהסיפור של המזרחים רוקם עור וגידים גם דרך האירוע החשוב הזה וגם דרך ועדת ביטון. יש לנו שורשים, יש לנו סיפור - וצריך לספר אותו".
עדינה בר שלום, בתו של הרב
עובדיה יוסף, אמרה: "אבא עלה ארצה מתוך ציונות והחינוך החרדי שקיבלנו היה מתוך בחירה. בהתאם לדרך שאנחנו גדלנו, אנחנו לא מחפשים להיות יוצאי דופן. אלא לשלב את המסורת וההיסטוריה שלנו בתוך הכלל. אבא הקים את ש"ס מתוך רצון להחזיר עטרה ליושנה להביא את תפישת העולם המזרחית הכוללת מתינות סובלנות והיכולת לקבל את האחר".
פרופ' צבי זהר, חוקר מסורות מאונ' בר-אילן: "חכמי המזרח ראו במדינת ישראל הליך של גאולה. היו בהם ספקנים אם זה יצליח, אך עדיין דבקו בציונות משום שראו בה כלי חשוב לאיחוד עם ישראל וצמצום ההתבוללות".
מנכ"ל כי"ח, ד"ר יהודה מימרן: "ההשוואה בין הציונות המזרחית לאשכנזית היא בעייתית. אומנם יש דברים משותפים אך עדיין זו ציונות ייחודית. בעוד שזו שהתפתחה באירופה, הציונות המזרחית לא הייתה פוליטית אלא חברתית תורנית".
הרב יואל בן- נון: "רבי חיים בן עטר מצוטט רבות בישיבות אשכנז, מלבד לעמדתו בעניין החובה לעלות לישראל. רבנים מזרחיים קראו לציונות עוד לפני הרצל וזו שגיאה לטעון שהחלה בגללו או בתקופתו".
