ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה (יום ג', 2.8.16) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של שרת המשפטים,
איילת שקד, להקמת נציבות הביקורת על הפרקליטות ומייצגי המדינה בערכאות.
ח"כ
ציפי לבני הסכימה למזג את הצעת החוק שלה עם זו הממשלתית, תוך שציינה שהיא עשויה להעלות הסתייגויות במהלך הדיון בקריאה השנייה במליאת הכנסת. למעשה, ויתרה לבני על הנקודה המרכזית בה הייתה חלוקה על הצעתה של שקד, והסכימה לפיצול הביקורת: הפרטנית תיעשה בידי הנציבות, והמערכתית תיעשה בידי משרד
מבקר המדינה.
על-פי הצעת החוק, נציב הביקורת יעסוק רק בשנה הקרובה גם בביקורת פרטנית (על פרקליטים ספציפיים) וגם בביקורת מערכתית (על נושאי רוחב). באותה שנה, הנציב לא יוכל להשתמש בהן לביצוע בדיקות פרטניות . הנציב גם יהיה מחויב לתאם עם היועץ המשפטי לממשלה כל שינוי בתוכנית הביקורת המערכתית השנתית.
שנה לאחר כניסת החוק לתוקפו, תעבור הביקורת המערכתית למשרד מבקר המדינה. המבקר יוכל להחליט מיוזמתו על ביקורת מערכתית, וכן להשתמש בתלונות שמעלות בעיות מערכתיות שיעביר לו הנציב. מאותה נקודת זמן, תעסוק הנציבות רק בביקורת פרטנית. חברי ועדת החוקה הבהירו, כי הם מצפים ממשרד המבקר לבצע מדי שנה ביקורת מערכתית על הפרקליטות ומייצגי המדינה בערכאות.
עוד קובעת ההצעה, כי הנציב ימונה בידי שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון פנים והיועץ המשפטי לממשלה (ללא חובה להקים ועדת איתור). הביקורת לא תחול על שיקול דעת משפטי של המבוקרים, והיועץ המשפטי הוא זה שיקבע האם התלונה שהוגשה לנציבות היא על שיקול דעת שכזה. הנציב ימונה ללא מכרז לקדנציה אחת בת חמש שנים, ויהיה כשיר לתפקיד של שופט עליון ובעל היכרות עם ייצוג המדינה בערכאות. בבירור התלונות הוא לא יהיה כפוף לדיני הראיות. הנציב יועבר מתפקידו אם יוגש נגדו כתב אישום בידי היועץ המשפטי לממשלה.
החוק יאפשר לכל אדם להגיש תלונה נגד כל אחד ממייצגי המדינה בערכאות, והוא אינו מאפשר להגיש תלונות אנונימיות. הנציבות לא תברר תלונות שעל פניהן הם קנטרניות או עוסקות בזוטי דברים, ואם יעסקו בחשדות לפלילים - תעביר אותן ליועץ המשפטי. כמו-כן, לא ייבדקו תלונות הנוגעות להליך תלוי ועומד, ותלונות הנוגעות להליך שהסתיים למעלה משנה קודם לכן. הנציב יחויב לקבל את תגובתו של כל אדם העלול להיפגע מממצאיו ויפרסם דוח שנתי על ממצאיו, ללא שמות הנילונים.
