הגבלה בתביעות לפיצויי תכנון

תביעות על פיצויים בשל תוכנית בנייה יכולות להיות מוגשות רק לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה ולא לפי עילות נזקיות אחרות - קובע (יום ב', 2.8.16) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג. סעיף 197 קובע, כי ניתן לתבוע מוועדה מקומית פיצויים על נזקים שנגרמו למקרקעין בשל תוכנית שאישרה, ומקציב תקופת התיישנות מקוצרת - שלוש שנים בלבד - להגשת תביעות אלו. הסעיף אינו עוסק בנזקים שנגרמו לאדם בשל אותה תוכנית, ומאידך - מאפשר להעניק פיצוי גם על פגיעות עקיפות שנגרמו למקרקעין. סולברג קובע, כי כאשר הנזק מצוי כולו בתחומי סעיף 197 - לא ניתן לתבוע אותו מכוח עילה נזיקית אחרת. גם אם הנפגע לא הגיש את תביעתו במועד, הוא לא יוכל לתבוע מכוח עוולה אחרת. סולברג מרחיב פסיקה זו ואומר, כי הוא הדין כאשר הנזק נגרם בידי רשלן אחר, ולא הוועדה המקומית - למשל: איש מקצוע שהעסיקה הוועדה. מכאן עובר סולברג לדון בשאלה האם ניתן לתבוע פיצוי על נזק שאינו נכלל בגדרי סעיף 197, למשל - נזק עקיף מדי. מסקנתו היא, שלא ניתן לתבוע פיצוי במסגרת דיני המטרדים האחרים, שכן הללו עוסקים ביחסים שבין שני בני אדם, בעוד דיני התכנון והבנייה עוסקים ביחסים שבין רשות לאדם. הרשות מייצגת את האינטרס התכנוני הציבורי, ומכאן ההקלות שניתנות לה. לעומת זאת, מי שסעיף 197 כלל אינו חל עליו - למשל מי שקרקעותיו אינן גובלות בתחומי התוכנית - יוכל לתבוע לפי עוולות אחרות. הוא הדין, אומר סולברג, למי שאיננו בעלי הקרקעות הגובלות (למשל: בעלי עסק הפועל בהן), אשר יוכל גם הוא לתבוע לפי עילות נזקיות אחרות. עוד מדגיש סולברג, כי כאשר הנזק הנטען אינו נובע במישרין מן התוכנית - למשל: בנייה בניגוד לה - לא מוגבלת התביעה לסעיף 197. לבסוף דן סולברג בטענות "מבוססות אשמה" המופנות אל גורמי התכנון - כגון איחור בלתי סביר בטיפול בתוכנית - ואשר גורמות נזקים נרחבים מאלו המכוסים בסעיף 197. במקרים אלו, הוא אומר, יש להעלות את הטרוניות בפני מוסדות התכנון, שאת החלטותיהם ניתן לתקוף בבית המשפט בהליך מינהלי ולא בהליך של נזיקין. הדברים נאמרו בהחלטת ביהמ"ש העליון לדחות ערעורים הדדיים של חברת נתיבי ישראל, משרד התחבורה ו-57 בעלי קרקעות שטענו לנזקים בשל סלילת כביש 471. ביהמ"ש המחוזי מרכז (השופט יחזקאל קינר) דחה על הסף חלק מתביעתם של בעלי הקרקעות, וביהמ"ש העליון החליט שלא להתערב בהחלטתו, למעט נושא אחד שהוחזר לעיונו. השופטים יורם דנציגר וענת ברון הסכימו עם סולברג. את נתיבי ישראל ייצגו עוה"ד דיקלה טואשי ורונה פריימן, את בעלי הקרקעות ייצגו עוה"ד שחר הררי ומירב תהילה, ואת משרד התחבורה - עו"ד שמרית גולן.