בג"ץ אישר (יום ד', 3.8.16) בצורה חלקית להרוס את ביתו של המחבל מוחמד נאצר מחמוד טראירה, אשר רצח לפני חודש את הילדה הלל אריאל בעת שישנה במיטתה בקריית ארבע.
טראירה התגורר בבניין בן שלוש קומות ביישוב בני נעים. הקומה הראשונה היא מחסנים וחלל פתוח, בקומה השנייה מתגוררת המשפחה והקומה השלישית נמצאת בבנייה ומיועדת לחלק מבני המשפחה. צה"ל הוציא צו להריסת המבנה כולו, אך בג"ץ אישר להרוס רק את הקומה השנייה, ואם הדבר אינו אפשרי מבחינה הנדסית - לאטום אותה.
השופט
יורם דנציגר אומר כי אין מקום לדון מחדש בסמכותו העקרונית של צה"ל להרוס מבנים, שכבר הוכרעה במספר פסקי דין, אלא רק בשיקול הדעת של הפעלתה במקרה הספציפי. דנציגר מאמץ את דעתו של השופט
אורי שהם, בפסק דין שניתן בחודש שעבר, ולפיה יש לבחון האם ניתן להרוס/לאטום רק את החלק במבנה, אליו הייתה למחבל זיקת מגורים ישירה, בלי לפגוע ביתר המבנה וביושביו.
במקרה הנוכחי קובע דנציגר, כי יש להסתפק באטימה או בהריסה של הקומה השנייה בלבד, בה התגורר הרוצח, שכן יש לו אחים צעירים מאוד שלא היו מעורבים במעשה. לצד זאת מעיר דנציגר, כי העובדה שהרוצח היה קטין אינה משפיעה על ההחלטה האם להרוס את ביתו.
השופט
נעם סולברג סבור, כי ככלל ניתן לקבל את עמדת צה"ל ולפיה יש לראות מבנה כיחידה אחת - אלא גם ניתן להבחין בקלות בין החלק הבנוי לבין החלק שבבנייה, כמו במקרה הנוכחי, בו הוא מצטרף לדעתו של דנציגר. השופט
עוזי פוגלמן אמר שדעתו העקרונית נגד ההריסות נותרה בעינה, אך כל עוד זוהי ההלכה המחייבת - הוא מסכים עם דנציגר. את משפחתו של טראירה ייצגה עו"ד לאה צמל, ואת המדינה - עו"ד אבינעם סגל-אלעד.
