המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, דחה (יום ד', 3.8.16) שלוש עתירות נגד החלטת הממשלה לבחור שש חברות זרות לבנייה מתועשת, אשר יפעלו בישראל באמצעות עובדים שיביאו עימן.
ההסתדרות הלאומית, התאחדות בוני הארץ והתאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבניין טענו, כי בצורה כזו עלולות להיפגע קשות זכויותיהם של העובדים הזרים שיובאו ארצה, וכי הדרך בה בחרה הממשלה פוגעת בחברות בנייה ישראליות. רובינשטיין אומר, שאלו הן טענות כבדות משקל, אך מאחר שמדובר בהחלטה של מדיניות כלכלית - אין מקום להתערבות שיפוטית בה.
לצד זאת מוסיף רובינשטיין: "בשל ייחודו של ההסדר מתחייב מאמץ מוגבר לפיקוח ולאכיפה. אם רוצה המדינה לאפשר לחברות זרות לפעול בתוכה, עליה לעשות כל מאמץ שההתחייבויות הכתובות שבהחלטות וב'קול הקורא' לא יישארו על הנייר אלא
ימומשו. דבר זה יתברר על ציר הזמן, ויש להניח כי הרשויות יתנו דעתן לכינון צוות פיקוח ואכיפה ספציפי למשימה זו, לרבות בחינת הנושא הכאוב של דמי התיווך ומאמץ לאשש קונקרטית את מדיניות ההסכמים הבילטרליים".
לסיום אומר רובינשטיין: "איננו פוסלים את המבנה המוצע, כאמור, אך הוא מטיל חובה מוגברת על המדינה, כדי שהלהיטות לקדם בנייה לא תהא על חשבון עובדים וזכויות שישראל אמונה עליהן. ימים יגידו, ובכל אלה שמורות הזכויות". השופטים
עוזי פוגלמן ו
מני מזוז הסכימו עם רובינשטיין.
את העותרות ייצגו עוה"ד רן קונפינו,
בטי מצר-לוי, מתן בן-שאול, בועז הניג ויאיר דוד; את המדינה ייצגו עוה"ד חני אופק ויובל רויטמן; את החברה הטורקית יילמזלר ייצגו עוה"ד
טל בננסון וחיים אייש; ואת עמותת קו לעובד - עוה"ד עודד פלר ומיכל תג'ר.
