האם משרד האוצר מבקש לסייע למשרד האוצר הפלשתיני לצמצם את הגירעון התקציבי שלו? זו הייתה השאלה שהפנו (יום ב', 8.8.16) חברי ועדת הכספים לנציגי האוצר שביקשו את אישור הוועדה לצו שתכליתו להפחית נקודת זיכוי במס לעובדים פלשתינים המועסקים בתוך שטחי הקו הירוק על-מנת להשוות את תנאיהם לאלו של פלשתינים המועסקים ע"י ישראלים מעבר לקו הירוק, שם הם זוכים לזיכוי נמוך יותר.
לטענת האוצר, המהלך יגדיל את גביית המיסים על העסקת עובדים פלשתינים בתוך שטחי הקו הירוק, ש-75% מהם מועברים מישראל לרשות הפלשתינית, לעומת כספי המיסים על העסקת פלשתינים מעבר לקו הירוק, ש- 100% מהם מועברים לרשות הפלשתינית. עוד לטענת נציגי האוצר, המהלך הוא בעקבות המלצת הבנק העולמי ונועד לסייע לרשות להקטין את הגירעון התקציבי שלה. חברי הוועדה תהו לגבי פשר הצו והמטרות שלכאורה הוא אמור להשיג. לאור זאת, דרש יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, הבהרות נוספות מהאוצר לגבי המקור למהלך והסיבות שבגינן האוצר מבקש לאשר אותו ודחה לעת עתה את אישורו.
נציג אגף תקציבים באוצר, אורי שיינין, הסביר, כי "הגירעון ברש"פ משמעותו שלא משלמים שכר ויש עניין למדינת ישראל לסייע לרש"פ לעמוד ביעדים הפיסקאליים". ספציפית לעניין הצו, ציין שיינין, כי הצו מבקש להשוות בין רמת המיסוי החל על עובדים פלשתינים משני צדי הקו הירוק ואמר: "הפער בשכר בין עובדים פלשתינים ברשות לבין אלו שעובדים בישראל הוא פי 3 לטובת אלו שעובדים בישראל. כמו-כן, קיים פער בין פלשתינים המועסקים בתוך הקו הירוק לבין אלו שמועסקים מעבר לו, אפילו ע"י ישראלים. בתוך הקו הירוק הם נהנים מ-2.25 נקודות זיכוי ואילו מעבר לקו הירוק ל-1.25 בלבד. עוד, על-פי אמנת פריס, 75% מהמיסוי של עובד פלשתיני שמועסק בתוך הקו הירוק 75% הולך לרש"פ ו- 25% לישראל, ואילו 100% מהמיסוי של זה שמועסק מעבר לקו הירוק הולך לרש"פ. כלומר, זה שמועסק בישראל מרוויח פי 3 וגם נהנה מהטבת מס".
שיינין הסביר עוד, כי "המיסוי של עובד פלשתיני שמועסק ברשות דומה למיסוי שמונח בצו הנוכחי. שכר של עובד ברשות עומד על 1,500 שקל ובישראל 5,000 שקל לחודש. המלצות הבנק העולמי אומרות להשוות את המיסוי של עובד פלשתיני בשני המקומות. הנימוקים הם פיסקאליים".
חברי ועדת הכספים הביעו התנגדות לאישור הצו וקראו לגפני לדחות אותו לפי שעה. ח"כ
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "אם אכן יש החלטה לסייע לרש"פ, אזי שיעבירו את כל כספי הפנסיה של העובדים הפלשתינים, שנאמדים בכמה מיליארדים. כאן אני שומע שמנסים בסה"כ לחסוך 170 מיליון שקל מהזיכוי במס ולהעביר לרש"פ. אני מוקסם מהרצון ליישם את עיקרון השוויון; להשוות את שכר העובד הפלשתיני שם וכאן. אבל אם כבר משווים שזה יהיה בכיוון הנכון כלפי מעלה ולא ההפך. אני מבקש להתנגד בתוקף לצו הזה ולבדוק מאיפה זה בא. מבקש לא לאשר את מיסוי היתר על עובדים פלשתינים שעובדים בישראל שיוצאים בשלוש בבוקר כדי להגיע לעבודה בבוקר בישראל, עובדים שעות רבות וזאת, כדי לקבל משכורת עלובה. ועכשיו ממנה רוצים להוריד".
ח"כ
עודד פורר (
ישראל ביתנו): "קצת חורה לי שהדאגה כאן היא לרשות הפלשתינית, שיהיו שם יותר תקציבים. יש 70 אלף בעלי היתרי עבודה. מתוכם, אולי אחד היה מעורב בכל הפעילויות טרור בשנה האחרונה, מה שמוכיח שבאים באמת להוציא את לחמם. ואז אתם רוצים לשלם יותר לרש"פ, שמה שהיא עושה עם הכסף הזה, היא מממנת את הטרוריסטים שיושבים בבתי הסוהר וככל שהם מואשמים בטרור חמור יותר, הרש"פ משלמת להם יותר. זאת בעוד הפלשתינים חייבים לנו כסף לחברת החשמל. בנוסף, כשאני רואה מה קורה לפועלים פלשתינים במפעלים ביו"ש, כמו ברקן, כשהם באים למכור את הסחורה של המפעלים שלהם בחברון או בערים פלשתיניות אחרות, הם עשויים להישלח לכלא לשנים רבות. זאת כמובן בניגוד לאמנת פאריס ולמרות המס שהרשות תגבה בגין עבודתם. צריך לדחות את הצו הזה".
ח"כ
מיקי לוי (יש עתיד): "האוצר הפלשתיני לא יכול לעשות צעד פיסקאלי כנגד העובדים שלו באמצעותנו. עלינו לדחות את הצו הזה".
ח"כ
סתיו שפיר (
המחנה הציוני) דרשה לקבל לידיה את המלצות הבנק העולמי ולקבל הסברים מפורטים על טיב ההמלצה ופישרה של הרעת התנאים של עובדים פלשתינים המועסקים בתוך הקו הירוק.
מנכ"ל 'קו לעובד', עלא ח'טיב: "הופתענו מההצעה. לוקחים כאן מהעובדים הכי חלשים נקודת זיכוי ואומרים, שמהכסף שלהם ישפרו את המצב הפיסקאלי של הרשות הפלשתינית. לא ברור מי יזם את זה ולמה".
שיינין ניסה להשיב ולומר, כי "בחלק מהכסף עושים שימוש לשיפוץ המעברים, כחלק מהחלטת ממשלה בנושא. מדובר ב-170 מיליון שקל. צעד שהומלץ ע"י ארגונים בינ"ל".
עודד רון מהאגודה לזכויות האזרח: "אמנת רומא קובעת שעובד שמגיע ממדינה בה תנאי השכר פחותים לא יופלה לרעה. לכן אין להפלות את אלו שמועסקים בתוך הקו הירוק ולהפחית להם את נקודת הזיכוי".
נוכח הטענות והתהיות הרבות לגבי הצו, מקורו והכוונות מאחוריו, הודיע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, כי הוא "דוחה את ההצבעה עליו לעת עתה. יש פה שאלה מוסרית מהמעלה הראשונה, אם מדינת ישראל הייתה מדינת הלכה לא הייתה שאלה ומדינה ריבונית הייתה צריכה לדאוג קודם כל לעובדים". גפני ביקש מח"כ טיבי, שאמר, שהוא עצמו למד על העניין מפנייה של 'קו לעובד', שיברר עבור הוועדה עם המקורות שלו מה עומד מאחורי הצו. גפני: "אני אברר איפה התחיל הסיפור הזה. האם זה בא מהאוצר הפלשתיני". כמו-כן, ביקש מאנשי האוצר מידע מקיף יותר על העניין.
