גבר שהפסיק הליכי תרומת ביציות בשל סכסוך עם בת זוגו, יחזיר לה מחצית מן ההוצאות בהן נשאה במסגרת ההליך - 54,000 שקל. סגן נשיא בית המשפט למשפחה בתל אביב,
נפתלי שילה, קיבל (31.7.16) רק חלק קטן מתביעתה של האישה.
מערכת היחסים בין בני הזוג התנהלה בשנים 2013-2010, כאשר האישה הייתה בת 45-42 ועברה שורה של נסיונות כושלים להרות. השניים חתמו על הסכם עם סוכנות העוסקת בהפריות, איתרו תורמת ביציות בפולין והחלו בביצוע ההליך בתאילנד. בסך-הכל שילמו השניים 28,000 דולר.
כאשר התערערו היחסים ביניהם, הודיע הגבר לסוכנות שהוא אינו מסכים שייעשה שימוש בזרעו המוקפא, אך התיר לאישה להמשיך ולהשתמש בביציות שנשאבו מהתורמת ולהשתיל אותן ברחמה של האישה. האישה המשיכה לבדה בהליך, אך הוא נכשל והיא לא הצליחה להרות. היא תבעה מהגבר 450,000 שקל, בטענה שהיא זכאית להחזר הוצאותיה בהליך ולפיצוי על כך שאיבדה את הסיכוי להרות.
שילה אומר, שקנה המידה הנכון להשוואה במקרה הנוכחי הוא לא הפרת הסכם הפריה או פונדקאות, שהוא הסכם בעל תוקף רב, משום שלא ניתן לקבוע שבני הזוג היו ידועים בציבור. לכן הוא משווה מקרה זה להפרה של הבטחת נישואין, המהווה חוזה רופף יותר. לדבריו, ההסכם עם הסוכנות מהווה גם התחייבות של בני הזוג זה מול זה לבצע את ההליך, ולכן זכאית האישה לסעד כספי.
לגבי גובה הפיצוי אומר שילה, כי בניגוד להבטחת נישואין שמימושה היה הופך בוודאות את האישה לנשואה, הרי שהבטחה להפריה אינה מבטיחה שהיא תהפוך לאם. ככלל, יש להימנע מפסיקת פיצוי על עוגמת נפש ביחסים שבין בני זוג, הוא ממשיך. האישה זכאית להחזר של הוצאותיה ולא ליותר מכך, משום שהגבר כבר פיצה אותה בכך שהסכים שתעשה שימוש בביציות שהן רכוש משותף, ואף מימן לה חלק מהוצאות המשך הטיפול. את האישה ייצג עו"ד רועי שעיה, ואת הגבר - עו"ד רחלי גרינברג.