ארבעה גרמים - זהו משקלו של הכדור במשחק הבדמינטון. קל להבין, שכל משב רוח בלתי צפוי עלול להסיט אותו ובכך להטות את התוצאה. קל להבין, אבל מישהו במשחקי ריו לא חשב על זה כאשר תכנן את מיזוג האוויר באולם המשמש לתחרויות בענף חביב זה.
כמה מן הספורטאים מתלוננים, שמיזוג האוויר אינו מתאים למשחק, וכך גם משבי אוויר חמים הנכנסים למשטח כאשר מישהו פותח את הדלת. אז אולי לכבות את המזגנים? לא, כי אז העיניים והמחבטים יכוסו בזיעה שתפריע לא פחות מאשר משבי הרוח.
שום מגרש אינו מושלם, ואין כל דרך להימנע לחלוטין מהמשבים הללו. גם באולימפיאדת לונדון, שהתקיימה לפני ארבע שנים במדינה בה נולד הבדמינטון המודרני, היו טענות כאלו. אבל בריו נשמעות טענות, שאולם ריסנטו הרב-תכליתי ממש לא מתאים לענף הזה. במגרשים מותאמים במיוחד, מותקנים מאווררים המפחיתים את תנודות האוויר, והדלתות בנויות כך שהמשבים מהן יגרמו להפרעה מינימלית. בריו, לעומת זאת, המשבים שונים בין המגרשים השונים, והם חזקים במיוחד דווקא בשלושת המרכזיים שבהם.
במצב זה יש יתרון משמעותי לניסיון. השחקנים הרגילים להתמודדויות מקצועניות באסיה, רגילים לחום וללחות - וכך מסתגלים טוב יותר לתנאים המשתנים, כולל אלו של ריו. כמה מהמתמודדים אומרים, שלכולם הייתה הזדמנות להתאמן באולם ולהתרגל למשבים המורגשים בו. ויש האומרים בפשטות: אל תשימו לב אליהם.
