דמוקרטיה - ההכרה בזכותו של המיעוט

"דמוקרטיה איננה רק שלטון הרוב, אלא יותר מכך - דמוקרטיה היא ההכרה של הרוב בזכויותיו של המיעוט", קובע בית המשפט העליון. פסק הדין עוסק (יום ה', 18.8.16) בזכויותיה של האופוזיציה במועצת הרשות המקומית, אך מתבסס על עקרונות יסוד רוחביים של ייצוג המיעוט, לפיהם הוא "לא רק הגנה על המיעוט במובן הסרת המכשול, אלא הענקת זכויות למיעוט באופן חיובי. דהיינו, מתן קול והענקת כוח השתתפות". השופט ניל הנדל קיבל את ערעורם של חברי סיעת "בני תורה" בעיריית בני ברק, וקבע כי חבר מועצה שפרש מסיעת יהדות התורה אינו יכול להיות נציג האופוזיציה בוועדת ההנחות בארנונה. הקואליציה בעירייה מורכבת מ-17 חברי יהדות התורה ומששת חברי ש"ס, בעוד שני חברי "בני תורה" הם היחידים באופוזיציה. בישיבה הראשונה של המועצה הנוכחית, בנובמבר 2013, נבחר יעקב וירז'בינסקי מיהדות התורה לנציג האופוזיציה בוועדה, והודיע על פרישתו מסיעתו והקמת סיעת יחיד. בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת מיכל אגמון-גונן) דחתה את עתירתם של חיים רוחמקין ומשה מלאכי נגד המהלך, אך הנדל קיבל את ערעורם וביטל את המינוי, תוך שהוא דוחה את פרשנותה של אגמון-גונן לסעיפים הרלוונטיים בפקודת העיריות. הנדל אומר כי כאשר מדובר על "נציג האופוזיציה" - הכוונה היא למי שנבחר בידי האופוזיציה. מאחר ש"בני תורה" היא סיעת האופוזיציה היחידה בעירייה, לא ניתן למנות את וירז'בינסקי בניגוד לעמדתה. עוד הוא אומר, כי יש לשמור על ייצוג יחסי של האופוזיציה בכל ועדה, ולא במבט-על לכלל הוועדות.

המיעוט הוא שיבחר את נציגיו

הנדל מוסיף: "החלטה דמוקרטית אינה רק דרך הכרעה דמוקרטית בה ההחלטה מתקבלת על-פי הרוב, אלא החלטה שהיא תוצר של הליך דמוקרטי - בו גם המיעוט הוא שותף פעיל, וניתנת לו ההזדמנות להשמיע את קולו ולשכנע בצדקתו". לדבריו, גישה זו נתמכת בפסיקת עבר של בית המשפט העליון, כולל בפסקי דין של מאיר שמגר, אהרן ברק, מישאל חשין ודורית ביניש. עוד אומר הנדל: "ההכרה בזכות הייצוג היחסי מחייבת לאפשר למיעוט לבחור את נציגיו. בחירה של נציג המיעוט על-ידי הרוב, שוללת את זכותו של המיעוט להתוות את הדרך בה הוא רוצה להשמיע את קולו. זוהי אינה זכות נוספת הנלווית לזכות הייצוג, אלא היא לב ליבה של הזכות. חלק אינהרנטי מזכותו של המיעוט לייצוג היא זכותו לבחור את נציגיו. הזכות לייצוג אינה יכולה לצאת אל הפועל כאשר הרוב הוא שבוחר למיעוט כיצד ומי ייצגו". עקרונות הייצוג ההולם לסיעות האופוזיציה בוועדות העירייה, ממשיך הנדל, "יסודם אינו נעוץ רק בתקדימים משפטיים אלא במהותה של השיטה הדמוקרטית. המיעוט אינו הצד שהפסיד בבחירות ועל כן נחרץ גורלו להמתין עד לבחירות הבאות. יש למיעוט תפקיד למלא. ההכרה בחשיבותו של המיעוט להגשמה מלאה של הרעיון הדמוקרטי היא תהליך שממשיך להתפתח אף בימינו אנו".

גם מקורות המשפט העברי

הנדל גם מאריך להראות כיצד בא לידי ביטוי הייצוג היחסי במשפט העברי, ובין היתר עומד על כך שההלכה רואה חשיבות בשמיעת דעת המיעוט משום שהיא עשויה להפוך ברבות הימים לדעת הרוב. לבסוף מציין הנדל, כי עקרונות אלו חייבים לחול גם על האופוזיציה עצמה, כך שכל סיעותיה יזכו לייצוג ולא רק הגדולה שבהן. המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין מוסיף: "הרוב איננו בהכרח צודק; יש חשיבות להיותו רוב, והיא משמעותית בהכרעה, אך חיוני שיישמע קולו של המיעוט, גם כדי לנסות לשכנע וגם כדי שבבוא השעה תינתן ותיפתח גם אופציה אחרת. וכשעסקינן באופוזיציה, באופוזיציה ככל משפטה וחוקתה עסקינן, וכשעסקינן במקומו של מיעוט ובשיתופו, עסקינן בשיתוף מהותי ולא - כאמור - פורמלי בלבד". גם הוא מאריך להוכיח ממקורות המשפט העברי מהי חשיבותו של ייצוג המיעוט. העירייה, העומד בראשה חנוך זייברט ו-וירזב'ינסקי חויבו בתשלום הוצאות בסך 60,000 שקל. השופט סלים ג'ובראן הסכים עם הנדל ורובינשטיין. את רוחמקין ומלאכי ייצגו עוה"ד איתן הברמן ואורי הברמן, את העירייה ייצג עו"ד יהודה ליבוביץ, ואת וירז'בינסקי - עוה"ד דוד פורר וירון הרמן.