יוזמתה של שרת המשפטים,
איילת שקד, להטיל אגרות על תביעות ייצוגיות, מלמדת על "ניצנים של הבנה לפיה חלק מהתביעות מקשות על הניהול התקין שלהן". כך אומר (יום ד', 24.8.16) שופט בית המשפט העליון,
יורם דנציגר, ביום עיון של לשכת עורכי הדין.
שקד מציעה להטיל לראשונה אגרות של עשרות אלפי שקלים על בקשות לתביעות ייצוגיות, הפטורות כיום מחובת אגרה. דנציגר הדגיש שאינו מביע דעה על ההצעה, אם כי מדבריו עולה תמיכה בה. נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, כבר תמך במפורש ביוזמה זו. עורכי דין המייצגים תובעים יצאו נגד היוזמה, אם כי הלשכה טרם הביעה דעה רשמית.
דנציגר דיבר על פסק דינו בתביעה הייצוגית של ארגון קולך נגד רדיו קול ברמה, בשל
הדרת הנשים בו. בפסק דין זה נכתב בין היתר, כי המחוקק אומנם הקל בדרישות הפרוצדורליות בתחום התביעות הייצוגיות, אך יש להיזהר מהקלת-יתר העלולה להביא להצפת בתי המשפט בתביעות שאינן ראויות. באותו מקרה אישר ביהמ"ש העליון, כמו ביהמ"ש המחוזי, את הגשת הבקשה בידי ארגון ולא בידי אדם בודד. דנציגר העיר, כי המגבלות על ייצוג בידי ארגון נועדו למנוע מצב, בו הציבור ייפגע בשל ייצוג פגום בידי ארגון שאינו מתמחה בתחום הנתבע.
עוד אמר דנציגר כי בעתיד לא ניתן יהיה להתעלם מהשאלה האם ניתן להשתמש במכשיר התביעה הייצוגית כדי לרפא פגיעות קולקטיביות בתחום זכויות האדם. הגישה המקובלת אומרת שהדרך לטפל במקרים אלו היא הוצאת צווים בתחום המינהלי, אם כי בפסק הדין בנושא קול ברמה עלתה האפשרות להשתמש בתביעה הייצוגית כדי לטפל בהדרת נשים ובפגיעה בחופש הביטוי - כזכויות אדם.
שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל, עמד על עילת הפגיעה באוטונומיה במסגרת התביעות הייצוגיות. לדבריו, האוטונומיה היא חופש הבחירה - הדבר המייחד את האדם מכל יצור אחר - ולכן פגיעה בה מצדיקה פיצוי. הנדל רואה את האוטונומיה כביטוי המעשי של החרות המוגנת בחוק יסוד
כבוד האדם וחרותו, אם כי הוא הדגיש שיש להשתמש בעילה זאת רק במקרים הנכונים ולא להפריז בה. "אם למישהו נגרם גועל, זו לא פגיעה באוטונומיה", הדגים.
שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
עופר גרוסקופף, סבור שיש להתחשב ברחשי ליבו של הציבור - גם כאשר הוא סבור שהתביעות הייצוגיות משרתות בעיקר את עורכי הדין. לדעת גרוסקופף, אין זה המצב, אך על בתי המשפט לדעת למיין את הבקשות ולהסיר מן הדרך את אלו שאינן ראויות. הוא הביע תמיכה מפורשת בהטלת אגרות, בגובה הסכום העומד בבסיסן של תביעות סחטניות המוערך ב-30,000-20,000 שקל.
שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה,
יעל וילנר, עמדה על כך שאין מי שייצג את האינטרס הציבורי במקום בו הוא עומד בניגוד לאינטרס הקבוצה. היועץ המשפטי לממשלה מייצג את אינטרס הקבוצה מול אינטרס התובע המייצג, ולכן אינו יכול לייצג את הציבור בכללותו – למרות שטובת הציבור היא העומדת בבסיס חוק התביעות הייצוגיות, אמרה. וילנר סבורה, כי נכון שהיועץ המשפטי ייצג את הציבור כולו, ויהיה צורך למצוא גוף אחר שייצג את הקבוצה.
גם סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יצחק ענבר, הביע תמיכה מפורשת בהטלת אגרה. לדבריו, אין סיבה שתביעה ייצוגית תהיה ההליך המשפטי היחיד בו אין אגרה.
