בתי המשפט לעניינים מקומיים ביהודה ושומרון הם הערכאה שתדון בדיני מכרזים של הרשויות המקומיות באזור זה, למרות שבתחומי ישראל מסורה הסמכות בנושא לבתי המשפט המחוזיים. כך קובע (1.9.16) בית המשפט העליון.
השופט
ניל הנדל דחה על הסף את עתירתה לבג"ץ של חברת כלל גלגלי פרסום, נגד החלטת עיריית מודיעין עילית להפסיק את ההתקשרות איתה לפרסום מודעות ברחבי העיר. העותרת הסבירה, כי היא פונה במישרין לבג"ץ משום שהחוק הישראלי אינו חל ביהודה ושומרון (בו מצויה מודיעין עילית), ולכן לא ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי.
הנדל אומר, כי בתי המשפט לעניינים מקומיים ביו"ש הוקמו לפי תקנון המועצות המקומיות לאזור זה, אשר נקבע מכוחו של צו המפקד הצבאי בנוגע לניהולן של המועצות. התקנון מונה את העניינים בהם ידונו בתי המשפט לעניינים מקומיים, וביניהם מכרזים - ומכאן שהסמכות נתונה בידיהם ולא בידי בג"ץ.
החברה טענה, כי לאחרונה פסקו בתי המשפט לעניינים מקומיים שאין להם סמכות לדון בענייני מכרזים של הרשויות, וכי אין היגיון בכך שבתי משפט אלו - שהם בתי משפט שלום - יקבלו סמכות המצויה בדרך כלל בידי בתי המשפט המחוזיים. על כך משיב הנדל באומרו, כי הן לשון התקנון והן תכליתו תומכים בכך שבתי המשפט הללו כן ידונו בענייני מכרזים, וכי התקנון העניק להם סמכויות נוספות המצויות בידי בתי המשפט המחוזיים בישראל.
השופטים
אורי שהם ו
ענת ברון הסכימו עם הנדל. את כלל גלגלי פרסום ייצג עו"ד אברהם ביטון, את העירייה ייצגה עו"ד איילת אלה, ואת חברת סמואל שלטי חוצות שזכתה במכרז - עו"ד גיא לוסקי.
יצוין, כי מדובר באנומליה נוספת של מערכת המשפט ביהודה ושומרון, כאשר החריגה הבולטת ביותר מן הנהלים הרגילים נוגעת לענייני קרקעות. בעוד שבישראל מחלוקות על בעלות במקרקעין נמצאות בסמכות בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי, ביו"ש הסמכות היא במישרין בידי בית המשפט העליון - המכריע בהן בלא שמיעת ראיות, אלא בהסתמך על תצהירים וטיעונים משפטיים בלבד. השרה
איילת שקד דיברה על הקמת בית משפט למקרקעין ביו"ש, אך לא קידמה יוזמה זו.