המוסד לביטוח לאומי המתין 11 שנים בטרם פנה לגבות חוב נטען, אך לא נימק בצורה כלשהי שיהוי זה - אומר (4.9.16) שופט בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, דורי ספיבק.
יואב ספיר ורעייתו מתגוררים מאז 1995 בארה"ב. בשנת 2013 הטיל הביטוח הלאומי עיקול על חשבון הבנק שלהם, בטענה לחוב של 65,000 שקל בגין קצבאות ילדים שלטענתו שולמו להם ביתר בשנים 2002-1995.
ספיבק מצא, כי כבר בשנת 2002 הוציא הביטוח הלאומי "הודעת חוב" ושלח אותה לספיר - לכתובת בישראל, אותה עזבו כאמור שבע שנים קודם לכן. הוא אומר, כי לא ברור מדוע העיקול הוטל 11 שנים לאחר מכן: "חיפשנו בכתב ההגנה איזושהי התייחסות או הסבר מדוע התעכב המוסד כל השנים האלה, ולא מצאנו הסבר שכזה. בהמשך, חיפשנו גם בתעודת עובד הציבור שהוגשה לנו התייחסות או הסבר כזה, ושוב לא מצאנו אותו. ולבסוף חיפשנו הסבר שכזה בסיכומי המוסד, ולא מצאנו".
לדברי ספיבק, יש לקבל את טענתם של ספיר בדבר הנזק הראייתי המשמעותי שנגרם להם בשל חלוף השנים, שכן אין להם תדפיסי בנק לשנים 2002-1995 ואינם יכולים לזכור האם ומתי הפסיק הביטוח הלאומי להעביר להם קצבאות ילדים. לכן, אין הם יכולים להתמודד עם דרישת החוב של המוסד, ולכן לא ניתן לקבוע שהחוב הוכח. הביטוח הלאומי חויב בתשלום הוצאות בסך 7,500 שקל.
נציגי הציבור מרדכי נגר ויצחק סרי הסכימו עם ספיבק. את ספיר ייצגה עו"ד עופרה אורנשטיין, ואת הביטוח הלאומי - עו"ד ענת משלב-מרזוק.