מרבית מצעירי הקהילה האתיופית (70%) מציגים רמת השתלבות גבוהה בחברה, משמע, קבלת התרבות הישראלית ככול ישראלי בשילוב עם זיקה רבה לתרבות המוצא-האתיופית, כאשר הצגת רמת השתלבות גבוהה מצביעה על רמת היקלטות מוצלחת בחברה - כך עולה במחקר שערכו ד"ר וילצ'יק אביעד וענתי טימסיט מאוניברסיטת אריאל שבשומרון שחקרו את דרכי השתלבותם של בני הקהילה האתיופית, בחלוף שניים עד שלושה עשורים מזמן עלייתם ארצה, בעת שהיו ילדים או מתבגרים.
מנגד, מגלה המחקר כי עולים אשר נקטו באסטרטגית היבדלות (דהיינו, שמירה רק על תרבות המוצא - היצמדות רק לתרבות האתיופית מבלי לשלב את התרבות הישראלית) היטמעות (שמירה רק על התרבות החדשה-משמע, נטישה של ערכי התרבות האתיופית וקיומה של התרבות הישראלית בלבד) או שוליות (נטישת התרבות האתיופית והישראלית והזדהות עם תרבות אפרו- אמריקנית) הציגו רמות נמוכות יותר של של זהות אני ורמות גבוהות יותר של ניכור כלפי החברה.
במחקר השתתפו 367 נחקרים, רובם סטודנטים או בעלי תואר אקדמי. 169 גברים (46%) ו-198 נשים (54%). כחמישית מן המשתתפים עלו לישראל במבצע משה (21.2%), כמחציתם במבצע שלמה (50.9%), והשאר באיחוד משפחות (27.9%).
תוצאות מחקר זה מערערות את הדעה הרווחת בחברה הישראלית - הן בקרב יוצאי אתיופיה והן בקרב הישראלים הוותיקים - על רמת ניכור ואי השתלבות גבוהים לכאורה של בני הקהילה האתיופית. עם זאת, יש לשוב ולהדגיש כי ממצאים אופטימים אלה, כפי שנמצאו במחקר הנוכחי, נבדקו בקרב בעלי השכלה אקדמית או סטודנטים יוצאי אתיופיה, כך שמחקר זה מדגיש את הקשר ההדוק שבין השכלה גבוהה לבין רמת זהות אני גבוהה ויכולת היקלטות מוצלחת. מכאן עולה הצורך הרב לתמוך, לסייע ולעודד את צעירי הקהילה האתיופית לרכוש השכלה אקדמית.