שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דוד רוזן, הרשיע (6.9.16) את עו"ד חיים נובוגרוצקי בסיוע לעשיית הסדר כובל בנסיבות מחמירות. רוזן זיכה מחמת הספק את פסח אייזנבך, שהואשם בעשיית הקרטל עצמו.
מדובר בהתמחרות שערכה הסוכנות היהודית באוגוסט 2007 למכירת שישה דונמים בשכונת גאולה בירושלים. במרכז המשפט עמד הסכם שנחתם בין אברהם אביש צינוירט - מנהל חברת הבשר החרדית "גלאט עוף למהדרין" (בעלת מחזור של 300 מיליון שקל בשנה) לבין אהרון אייזנברג, המנהל הרוחני של ישיבת "תולדות אהרון" החרדית-קיצונית. על-פי ההסכם, אותו ניסח נובוגרוצקי, אייזנברג יפרוש מההתמחרות ויקבל בתמורה 1.15 מיליון דולר.
צינוירט טען, כי היה רק ה"פרונט" של אייזנבך ולכן האשימה המדינה את אייזנבך בעשיית הקרטל כפי שבא לידי ביטוי בהסכם זה. גם אייזנברג טען שהוא ייצג אחר - את דוד מיצנברג. האחרון הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים על חלקו בפרשה, והעיד שאכן אייזנברג היה איש-החזית מטעמו. אולם רוזן קובע שלא ניתן להאמין לכל השלושה.
לגבי עדותו של צינוירט - שהייתה הציר המרכזי בכתב האישום נגד אייזנבך - אומר רוזן שגרסתו הייתה עקלקלה ובלתי סבירה. אייזנבך לא נטל חלק במו"מ שקדם להסכם, למרות שלפי גרסה זו הוא שאמור היה להוציא מכיסו סכום כה גבוה או לגייס משקיע שיכסה אותו. עוד מציין רוזן, כי כאשר התגלע סכסוך בין הצדדים לעסקה, הם פנו לבד"ץ של הרב יהודה סילמן, אשר חייב את צינוירט לשלם לאייזנברג את הסכום לו התחייב - והוא לא תבע מאייזנבך שיחזיר לו סכום זה.
לעומת זאת, צוינרוט היה מעורב בהמשך הטיפול במגרש, הפקיד 100,000 דולר מחשבונו ואף חתם על ההסכם לרכישתו - מה שמלמד שהוא לא היה איש קש. ואילו אייזנבך היה באותה עת פושט רגל, שגם לגרסת המדינה היה אמור למצוא משקיע שירכוש את המגרש. אלא שאם אייזנבך היה הדמות האמיתית בעסקה, הוא היה נענה להצעתו של אייזנברג לפרוש מהמכרז תמורת 300,000 דולר.
בנוגע לחלקו של נובוגרוצקי אומר רוזן, כי הוכח שהלה ידע שמדובר בהסכם המתעד קרטל בלתי חוקי - הן בעדויות ישירות והן בראיות נסיבתיות. בין היתר, הודה מינצברג במשפטו-שלו, כי נובוגרוצקי ניסח במכוון את ההסכם כאילו הוא עוסק בפירוק שותפות, וזאת כדי להסתיר את טיבו האמיתי. גם אייזנברג העיד, שנובוגרוצקי אמר במפורש שהוא בחר בניסוח עדין יותר כדי שלא לנסח "הסכם פלילי חמור".
עוד התייחס רוזן לטענתו של נובוגרוצקי, בנוגע להתחייבות שלא לגלות לאיש את תוכנו של ההסכם, ולפיה היה זה סעיף מטופש שהכניס לבקשתו של מיצנברג. לדברי רוזן, עורך דין נכבד ומנוסה אינו נוהג בצורה כזאת, והוא גם לא שוחח עם באי-כוחם של הצדדים לפני שניסח את ההסכם והכניס בו סעיף "המחברו ומהדקו להסכם הבלתי-חוקי שנערך על ידו".
לחובתו של נובוגרוצקי עומדת גם שתיקתו במשטרה והימנעותו מלומר לחוקריו את שטען בבית המשפט - שהצדדים להסכם רימו אותו בלא ידיעתו, מוסיף רוזן. הוא דוחה את גרסתו של נובוגרוצקי בעדותו, קובע שהיא בלתי סבירה ואומר ש"כלל התפתלויותיו מאפסות שאריות משקל עדותו".
את המדינה ייצגה עו"ד מורן מיארה, את אייזנבך ייצגה עו"ד
ליזי שובל-בר, ואת נובוגרוצקי - עו"ד קרן פסח. היא אמרה בתגובה, כי בכוונתה לערער על פסק הדין, שכן ההגנה עודנה סבורה שהצדדים רימו את נובוגרוצקי, ולדעתה ההרשעה מבוססת על ראיות נסיבתיות שאינן מובילות למסקנה זו.
