הפסדים הנגרמים מירידת שערו של מטבע חוץ אליו צמודים ניירות ערך, אינם ניתנים לקיזוז מרווחים אחרים בשוק ההון. כך קובע (יום ב', 12.9.16) שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית.
עמית דחה שלושה ערעורים על פסקי דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט
מגן אלטוביה), שגם בהם נקבע שלא ניתן לבצע קיזוז שכזה. את הערעורים הגישו
עודד מוזס, יצחק נופך-מוזס ומרים (מימי) נופך-מוזס, בני דודים של בעלי השליטה בידיעות אחרונות; ו
מורי ארקין, בעלי חברת התרופות אגיס.
עמית אומר כי יש שלוש גישות למענה לשאלת הקיזוז. מוזס וארקין טענו, כי יש למדוד הפסד הון במקשה אחת, ולא ניתן לבודד את רכיב ההצמדה למט"ח מרכיב נייר הערך הצמוד למט"ח. אלטוביה קבע, כי מדובר בשני רכיבים: נייר הערך והמט"ח לו הוא צמוד. ואילו פקיד השומה למפעלים גדולים סבר, כי ניתן לבודד את רכיב שער החליפין משאר רכיבי נייר הערך, ולכן לא מדובר בשני נכסים אלא בשני רכיבים של אותו נכס.
עמית אימץ את גישתו של הפשמ"ג, באומרו: "הפרדת רכיב הסכום האינפלציוני והפחתתו מהפסד ההון אותו מבקשים המערערים לקזז, נדרשות על-פי לשון הפקודה ולצורך גביית מס אמת, והיא בעלת היגיון כלכלי". עמית מגיע למסקנה, כי הפסדים שמקורם בירידת שערי החליפין אינם בני קיזוז, ובכך נוצרת סימטריה בין רווחים להפסדים.
שלושת המערערים חויבו בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל כל אחד. המשנה לנשיאה
אליקים רובינשטיין והשופט
צבי זילברטל הסכימו עם עמית. עודד מוזס ובני משפחתו יוצגו בידי עוה"ד גלית פרידמן, גיל רווה ושמר פרנקל; את ארקין ייצגו עוה"ד
יניב שקל, זאב אוסלקה ולינור בוני; את משפחת נופך-מוזס ייצגו עוה"ד גיל גריידי ושלמה אביעד זידר; ואת המדינה - עו"ד קמיל אטילה.
