גלידה מרה

חברת קנדילידה, מפיצת גלידות פלדמן, תשלם לנעמה דותן ומיכאל קודיש 20,000 שקל על משלוח הודעות ספאם. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע, נעם חת-מקוב, מצאה שהשניים מעולם לא מסרו לקנדילידה את פרטי ההתקשרות עימם, וקיבלה את הסברם לפיו לא פנו אליה בבקשה להסירם מרשימת התפוצה מחשש שמדובר בהודעות הנגועות בווירוסים. קנדילידה שלחה לשניים 26 הודעות ספאם, ולדעת חת-מקוב פיצוי של 700 שקל לכל הודעה - 70% מהפיצוי המירבי הקבוע החוק - הוא המתאים בנסיבות העניין.

חברת הוט מובייל תשלם 5,000 שקל כפיצוי על שיחות טלפוניות רבות בהן הציעה את שירותיה ל-וולנטינה שבצוב. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בקריות, שלמה ארדמן, ציין שמעשיה של הוט מובייל באו לאחר שבתביעה קודמת על אותו רקע התפשרו הצדדים על 5,500 שקל, ולאחר ששבצוב דרשה שוב ושוב להפסיק שיחות אלו. הוט מובייל טענה שהשיחות אינן מהוות הפרה של חוק הספאם, אך ארדמן קבע שהן מהוות הפרה של חוק הגנת הפרטיות. הוא רמז, שייתכן שהיה להן גם גוון פלילי, בדמות הטרדה באמצעות מתקן בזק. ארדמן קבע שיש צורך להרתיע את הוט מובייל, וגם חייב אותה בתשלום הוצאות בסך 1,000 שקל.

חברת 012 תפצה את עו"ד רונן לוי על כך שלא ניתקה אותו משירותי הטלפוניה שלה כאשר ביקש זאת - אך לא בסכום שאותו תבע לוי. הלה טען, שהוא זכאי לפיצוי לדוגמה בסך 10,000 שקל, אך שופט בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, אבי סתיו, דחה עמדה זו. סתיו קובע, כי לקוח חייב לבקש בכתב להפסיק עסקה מתמשכת, כתנאי מחייב לכך שיהיה זכאי לפיצוי לדוגמה אם בקשתו לא תתמלא. לפיכך נקבע, כי 012 תפצה את לוי ב-1,000 שקל על עוגמת הנפש ותשלם לו הוצאות בסך 2,500 שקל. סתיו חייב את 012 גם בתשלום של 1,800 שקל על שתי הודעות פרסומת ששלחה ללוי בלא הסכמתו.

רשת טרקלין חשמל תשלם 6,000 שקל לשלמה שריקי שרכש טלוויזיה מתוצרת סוני, וגילה רק בביתו שהמסך מפוצץ בצידו הימני. רשמת בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון, עידית כלפה, השתכנעה שגרסת הלקוח ורעייתו על שהתרחש בחנות היא הנכונה, וכי לא נאמר להם שאם יקחו בעצמם את הטלוויזיה לביתם (כפי שעשו) - תוסר האחריות על כל פגם ונזק שיתגלו בה עם פתיחת האריזה. לדעת כלפה, טרקלין חשמל הטעתה את שריקי לחשוב שהוא רשאי לקחת את הטלוויזיה, ולא ניתן לשלול את האפשרות לפיה המכשיר ניזוק כאשר הגיע לחנות. טרקלין חשמל גם תשלם הוצאות של 400 שקל.

חברת הבנייה דנתו (בניין) תפצה ב-15,400 שקל את ניקולאי ורודיקה מהדינצו, שרכשו ממנה דירה. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, זיו אריאלי, קיבל חלקית את תביעתם של בני הזוג וקבע שהם זכאים לפיצוי על שבעה חודשי איחור במסירת הדירה, הובלה נוספת לה נזקקו, הפרשי ריבית שגויים ועוגמת נפש. הוא דחה את התביעה בנוגע להפרשי ריבית נוספים, ליקויי בנייה ופרזול במטבח משום שנזקים אלו לא הוכחו. דנתו גם תשלם הוצאות בסך 1,000 שקל.

מאור סבן ישלם לוויקטור חזיזה 9,400 שקל - פיצוי על ליקויים חוזרים ונשנים במערכת אבטחה ביתית שמכר לו. רשמת בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון, עידית כלפה, ציינה, כי אומנם התקלה המרכזית בגינה ביקש חזיזה לבטל את העסקה ולקבל את כספו התרחשה לאחר תום תקופת האחריות, אולם היא השתכנעה שהיו תקלות גם מיד לאחר התקנת המערכת. הסכום שיקבל חזיזה משקף את מחיר המערכת בהפחתת ערכו של האינטרקום הכלול בה, שכן לגבי רכיב זה לא היו לו טענות. סבן גם ישלם הוצאות בסך 1,900 שקל.

מלכה בוסמן תשלם לאלכסנדר סיגל 3,650 שקל בעד שירותי הובלה שסיפק לה - קבעת רשמת בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, ענת דבי. תשלום זה יבוא במקום צ'ק שנתנה לבוסמן לסיגל ושאותו ביטלה. סיגל תבע 4,000 שקל נוספים, בטענה שזהו הסכום עליו הוסכם בין הצדדים, אך בהעדר חוזה בכתב - לא הייתה לו הוכחה לטענתו. במקביל, דחתה דבי את תביעתה של בוסמן לפיצוי בסך 14,000 שקל בגין נזקים שלטענתה נגרמו לרכושה בעת ההובלה, לאחר שגם היא לא הוכיחה את טענותיה.

חברת הפניקס תפצה מבוטח לו מכרה ביטוח-חסר לביתו, אם כי המבוטח ישא באשם תורם של 35%. אייל שלום ביטח את ביתו במיליון שקל בלבד, כאשר שוויו 3 מיליון שקל. לאחר שנגרמו לו נזקים בסערה, הסכימה הפניקס לשלם רק חלק יחסי בהתאם - משום שהביטוח לא היה מלא. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, כרמית בן-אליעזר, האמינה לדבריו של שלום לפיהם החברה לא העמידה אותו על החוסר בביטוח ולא שלחה שמאי לביתו, וקבעה שבמצב זה אין הפניקס יכולה להתבסס על ביטוח-החסר בבואה לשלם את הפיצוי. מאידך-גיסא, כאמור, גם שלום נושא באחריות למצב אליו נקלע, משום שידע שסכום הביטוח נמוך בהרבה משווי הבית. הפניקס תשלם בסופו של דבר 26,000 שקל.