"להפחית עמלות הציבור והעסקים הקטנים"

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל קיימה (יום ב', 19.9.) את דיונה השני בהצעת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, אשר מתבססת על מסקנות ועדת שטרום. בפתח הדיון ציין יו"ר הוועדה, ח"כ אלי כהן, כי בנק ישראל ימשיך להציג את עיקרי החוק, כאשר הוועדה תבקש לדון גם בנושאים מהותיים שלא נכללו במסגרת התיקונים השונים וראויים להתייחסות. ברוך לוברט, סגן בכיר ליועץ המשפטי במשרד האוצר, הציג מצגת ובה: עיקרי הצעדים שבהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, ההגבלות והאיסורים שעל הבנקים הגדולים בכל הנוגעת להנפקת כרטיסי אשראי ובאפשרותם להחזיק תאגידי אשראי, חובת מכירה של חברות אשראי שבידי בנקים ואיסורים נוספים שנועדו להגן על גופי אשראי שאינם בנקים, כגון איסור שינוי לרעה של תנאי לקוח שהתקשר עם גוף פיננסי אחר, או מניעה מגוף פיננסי לתת אשראי ללקוחות הבנק, מתן גישה למידע על-אודות לקוחות בנקים של גופים פיננסים שהתקשרו עם הלקוחות ועוד. "מטרת העל היא יצירת מתחרים בשוק האשראי הקמעונאי, הפרדת חברות אשראי מהבנקים זו ההמלצה היותר משמעותית שהמליצה עליה ועדת שטרום", אמר לוברט והוסיף כי "ההוראות להסרת חסמים וקדום התחרות בשוק הבנקאות יבטיחו את התחרות במתן שירותים פיננסים, ויקלו על פעילות גופים פיננסים שאינם תאגיד בנקאי". ח"כ עיסאוי פריג' העיר מנגד: "כשאני מסתכל על הדברים בעצם יש לנו עוגת רווח שרוצים לחלק אותה בין שחקנים חדשים. האם הצרכן ייהנה מזה? אני בספק ומסופק. רוצים לתת 40 מיליארד שקל במסגרות אשראי לחברות כרטיסי האשראי, שהם ידחפו כמה שיותר אשראי למשקי בית. למה? כי כולם רוצים להרוויח. הציבור יקרוס". במהלך הדיון קרא היו"ר כהן לבנק ישראל לפעול באופן נחרץ גם בנושא הפחתת הריביות והעמלות לצרכן: "אנחנו מרבים לדבר על אודות הריכוזיות במערכת הבנקאית, זה בא לביטוי בריביות הגבוהות, וגם בעלות הסליקה. אם בטעות אתה מעביר את כרטיס האשראי בחו"ל, העמלות הן בין 2 ל-3 אחוזים, אני אומר לבנק ישראל בצורה ברורה, תגדירו בדיון הבא מהן העמלות בכל בנוגע לחיובים השונים בארץ ובחו"ל, יש כאן ניצול צרכני גדול מאוד. אם לא תקבעו משהו ברור אנחנו נעצור את ההליך הזה. הצרכנים יפסיקו להיות הפראיירים, שימו אותם במרכז". יו"ר הוועדה קרא לבנק לפעול גם בנושא המשכנתאות: "לא ייתכן שהריביות על המשכנתאות עולות בחמישים אחוז בשנה ואנחנו צריכים לומר לכם את זה. הריבית של בנק ישראל לא משתנה והבנקים מגדילים את הרווחים. יש בישראל מדיניות ברורה - חסרי דיור לפני משקיעים, ואתם חלק מזה". מקום מרכזי תפש בדיון גם נושא עמלות הסליקה לעסקים בינוניים. "העמלות של 0.6 אחוזים מתוך 3 אחוזים רווחיות של העסקים לא הגיוניות, אנחנו רואים שהעמלות של הסליקה מגיעה לבין 15 ל-30 אחוזים מהרווחים. צריך להכניס סולק נוסף שיגדיל את התחרותיות ויוריד את מחירי העמלות". רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים והעסקים הקטנים: "מדובר בכשל שוק שלצערי לא נכנס למסקנות ועדת שטרום, מאות אלפי עסקים קטינים בישראל משלמים פי 4 מעסק גדול ללא שום סיבה. מדובר בעמלה תפעולית שאין בה שום סיכון. מאות אלפי עסקים בישראל, שמשלמים חודש חודש עשרות מיליונים בלי שום סיבה". עו"ד דרור שטרום התייחס לסוגיה וציין כי: "מאז שנת 1998 יש הורדה מתמדת של העמלה שמתחת לעמלת הסליקה - העמלה הצולבת, ממנה נגזרת הסליקה. שהתחלנו את הטיפול היא הגיעה ל-2 אחוזים, היום היא על 0.7 אחוז כאשר הכוונה היא להוריד אותה ל0.3 אחוז, וגם בשל כך אנחנו רוצים להכניס שחקנים חדשים לשוק". אילנית מדמוני, נציגת בנק ישראל הגיבה לדברים וציינה כי "הבנק עושה שורה של צעדים מזה שנים בתהליך של הכנסת סולקים חדשים לשוק הזה, זה לא מתרחש ביום אחד. אנחנו לומדים ומשפרים את עצמנו. הקלנו ושינינו את ההוראות, הורדנו משמעותית את דרישת ההון ודרישות נוספות. כאמור היו גם תהליכים של הורדת העמלה הצולבת והכל גולגל לעסקים. הייתה ירידה בעמלה והתהליך ימשך. אנחנו גם פועלים באפיק הטכנולוגי לאפשר כניסת סולקים חדשים". ח"כ יואב קיש (ליכוד): "אנחנו מבינים שעד שנראה תחרות ייקח זמן, אולי עד אז נצא בהגבלת הסליקה בצורה קבועה. אם שנים חברות מנסות ולא מצליחות לסיים את התהליך, אולי ננצל את זכותנו כרגולטור כאן ונקבע עמלת מקסימום". כהן סיכם את הסוגיה: "אנחנו מעדיפים לראות תחרות ושוק חופשי ולא פיקוח, אל תביאו אותנו למצב הזה. תגדירו זמנים, עם התייחסויות לנושאים שעלו פה. תקבעו תאריך עד מתי אתם מסיימים לבדוק את כל המועמדים החדשים, אתם ערים לזה ששוק הסליקה לא תחרותי".