"ממצאי הדוח מעלים תמונה של עשייה מועטה של מטה משרד החינוך בנושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות, וזאת חרף מורכבותה של החברה הישראלית רבת השסעים, ולמרות הבעתן של עמדות סטריאוטיפיות ואנטי-דמוקרטיות וביטויי גזענות מטרידים החוזרים ונשנים בקרב בני נוער". כך אומר (יום ה', 22.9.16)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח מיוחד על החינוך למאבק בגזענות.
שפירא מוסיף: "הנהלות המשרד לאורך השנים, וגם בשנים האחרונות, אף על-פי שהכירו בחשיבות הנושא וקבעו אותו באופן הצהרתי כיעד משרדי בשנים האחרונות ואף הטילו על המטה האזרחי להכין תוכנית מערכתית בנושא, הן נמנעו מלנקוט בפועל את מכלול הצעדים הדרושים ליצירת תשתית ארגונית, תקציבית, אופרטיבית ופדגוגית מספיקה להתמודדות מערכתית, אפקטיבית, וארוכת טווח למניעת גזענות בקרב תלמידים. בנסיבות אלה, הנושא עולה לסדר היום של משרד החינוך באופן אקראי ונקודתי, ורק בעקבות גילויי גזענות קיצוניים ואלימים ובימי שיא שנתיים".
לדעת שפירא, "על הנהלת משרד החינוך להוביל ללא כל דיחוי את מערכת החינוך, במסרים ובמעשים ולאורך כל הרצף החינוכי, לעיסוק כוללני אינטנסיבי, שיטתי, מחייב ומובנה בנושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות כדי לחולל שינוי בדפוסי ההתנהגות של התלמידים בנושא זה.
"לבניית התשתית הנדרשת לכך, עליה להעביר מסר חד-משמעי לכל הזרמים במערכת החינוך ולכל הבאים בשעריה - תלמידים וצוותי חינוך לאורך הרצף הגילאי - על היות ישראל מדינה דמוקרטית השייכת לכל אזרחיה ונשענת על ערכים המשותפים לכל הקבוצות והפרטים החיים בה. על משרד החינוך לרתום לנושא גם משרדי ממשלה נוספים וגופים רלוונטיים ברשויות המקומיות, לצד הסדרת פעילותם של ארגונים לא-ממשלתיים הפועלים במערכת החינוך בנושא זה".
לא יצא דבר מתוכניות השרים הדוח מוסר, כי אף שמשרד החינוך אימץ בסוף שנות ה-90 את הדוח של ועדה בראשותו של פרופ'
מרדכי קרמניצר, שהתווה תפיסה מנחה לחיזוק החינוך לדמוקרטיה וליצירת מכנים משותפים ערכיים והתנהגותיים לכל האזרחים במדינה, הוא לא יישם את המרכיבים המרכזיים בדוח, שנועדו לחולל שינוי בגישה לחינוך הדמוקרטי, האזרחי והערכי ולהעלאתו לראש סדר העדיפויות של מערכת החינוך.
המשרד לא גיבש כלי לבחינה שיטתית ועקבית, על-פי מדדים אחידים, שלפיו ניתן היה לדעת מהו היקף תופעת הגזענות במערכת החינוך ולעקוב אחר הפעילויות הנעשות בבתי הספר לקידום הנושא חיים משותפים ולמיגור הגזענות מתוך מערכת החינוך.
מתחילת שנות ה-2000 יזם משרד החינוך מהלכים מערכתיים לחינוך לסובלנות ולחיים משותפים, אך אלה או שלא יושמו כלל או שיושמו במידה מצומצמת, וללא כל זיקה ישירה למאבק בגזענות בקרב תלמידים.
בינואר 2009 הגישה ועדה ציבורית שמינתה שרת החינוך דאז,
יולי תמיר, את המלצותיה לגיבוש מדיניות ממלכתית בנושא החינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים, לרבות הצבת הנושא כיעד כלל-משרדי. אולם משרד החינוך לא קידם מהלכים ברוח המלצות הוועדה, אף שההחלטה על יישומם התקבלה בפורום מנכ"ל שלו מדצמבר 2009.
שר החינוך דאז,
שי פירון, יזם בשנת הלימודים תשע"ד מהלך נרחב ליצירת חברת מופת המושתתת על ערכים אוניברסליים, דמוקרטיים, שוויוניים, הומניסטיים ויהודים והדגשת המכנים המשותפים בחברה הישראלית, שבבסיסו עמדה התפיסה "האחר הוא אני". אולם המשרד לא תרגם את המהלך לתוכנית עבודה המחייבת את כל יחידותיו: לא הוקצו תקציבים ומשאבי כוח אדם ייעודיים ולא פותחו רוב הכלים והמתודות ליישומו, ולא נבנו תוכניות עבודה עבור האוכלוסיות המיוחדות.
לא מלמדים את המורים בנובמבר 2014 אישרה מנכ"ל המשרד, מיכל כהן, את עקרונות התוכנית של חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות. אולם עד עד סיום הביקורת באוגוסט 2015, לא גיבש צוות ההיגוי שהוקם לנושא זה את המרכיבים המרכזיים והחיוניים של התוכנית שיאפשרו את הוצאתה לפועל. משרד החינוך לא הקצה לנושא תקציב ייעודי בהיקף הנדרש ושעות הוראה וימי הדרכה ייעודיים.
החינוך הערכי והחינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות אינם נכללים בתוכניות העבודה של האגף להכשרת עובדי הוראה וביעדיו. המזכירות הפדגוגית ומינהל עובדי הוראה לא הינחו את מנהל האגף לשלב את נושא החינוך לחיים המשותפים ולמניעת גזענות במסגרת ההכשרות של עובדי הוראה, ואף לא נקטו פעולות היערכות לשילובו בהתאם.
השתלמויות המורים בנושאים הנוגעים לחינוך אזרחי ולמניעת גזענות מועברות באופן אקראי וללא כל מנגנון השתלמות מובנה. המטה לחינוך אזרחי במזכירות הפדגוגית, האחראי להתווית המדיניות לחינוך אזרחי, לרבות חינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים, אף אינו מרכז נתונים על היקף ההשתלמויות בנושא זה, ואין עומדת לנגד עיניו תמונת מצב עדכנית בנוגע למספר עובדי ההוראה המשתתפים בהן. בפועל, היקף ההשתלמויות בתחום החיים המשותפים שהתקיימו היה מזערי ביותר והוא עומד על פחות מ-1% מכלל ההשתלמויות.
לרכז בידי גורם אחד בפרק ההמלצות קובע שפירא, כי על משרד החינוך לרכז את הסמכויות והמשאבים לטיפול בנושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות בידי גורם אחד, שיוביל אותו מהבחינה הארגונית והמהותית. עליו להקים ועדת היגוי רמת דרג לקביעת מדיניות כוללת הנוגעת לנושא ולקבלת החלטות ומעקב אחר יישומן.
עוד אומר שפירא כי על משרד החינוך לקבוע מדדים לבחינה שיטתית של תופעת הגזענות במערכת החינוך ולהביא בהקדם לידי סיום את הכנתה של תוכנית פעולה מערכתית ארוכת טווח ומחייבת, שתיתן מענה לשסעים החברתיים בכלל ולקידום נושא החינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים בפרט. עליו להבטיח הקצאת תקציבים וכוח אדם ייעודיים ליישום התוכנית, ולהפעיל אמצעי מעקב אחר יישומה.
על המשרד לעגן את נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות בגרעין מחייב של מקצועות הדעת, כמו אזרחות, מולדת והיסטוריה, ושל תחומי דעת רלוונטיים נוספים. על המשרד להפוך את הנושא לחלק בלתי נפרד מתהליך ההכשרה של עובדי הוראה.
על המשרד להגדיל את היקף המפגשים הבין-מגזריים ולשלב מורים ממגזרים שונים במסגרות חינוך של מגזר "אחר", ובייחוד להגדיל את מספר המפגשים בין ערבים ויהודים ואת מספר המורים הערבים המועסקים במסגרות החינוך היהודיות ולהפך.
