88% מהקטינים ממוצא אתיופי שביצעו עבירות והגיעו לבית המשפט המחוזי לנוער - נשלחים לכלא בגינן. זאת, לעומת 25% מהקטינים ילידי ישראל שביצעו עברות, ו-45% מהקטינים הערבים אזרחי ישראל. כך עולה מנתונים חדשים של הסנגוריה הציבורית, שהוצגו בכינוס הנגב לשלום הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
מבחינת כלל התיקים בהם השתתפה הסנגוריה הציבורית בבתי המשפט המחוזיים לנוער בשנת 2015, עולה כי קיימים פערים עוד בשלב המלצות שירות המבחן לטיפול, כשהמלצות טיפוליות ניתנו לבית המשפט בעניינם של 19% מהקטינים יוצאי אתיופיה, לעומת 74% לגבי קטינים ממוצא אחר ו-55% המלצות שניתנו לקטינים ממוצא ערבי. משמעות ממצא זה היא כי קיים פער נרחב במספר הקטינים יוצאי אתיופיה הנשלחים למאסר במקום לטיפול, בניגוד לקטינים ילידי הארץ.
"מקריאת פסקי הדין עולה תחושה קשה של תלישות וניכור של הקטינים מהחברה הישראלית, ועל כן זה לא מפתיע שקיים קושי בשיתוף פעולה עם מערכות הטיפול", הסבירה רחל דניאלי, ממונה ארצית על ייצוג נוער בסנגוריה הציבורית, בדיון בנושא אכיפת החוק בקרב צעירים יוצאי אתיופיה בכינוס.
מנכ"ל משרד המשפטים,
אמי פלמור, שעמדה בראש הוועדה למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, לא הופתעה מהממצאים. "אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך הגענו למצב שישראל מודה בפה מלא שיש אפליה וגזענות במוסדות השונים כלפי קהילת יוצאי אתיופיה. אנחנו צריכים לשאול מדוע בני הנוער פוגשים יותר את המחלקות הממונות על האכיפה ולא את המערכות הממונות על הטיפול".
עוד הוסיפה פלמור שמשטרת ישראל חרתה על דגלה לקבל כמה שיותר יוצאי אתיופיה לתפקידי שטח ומטה ואתגר התעסוקה צריך לחול על כל החברה.
אבי ילאו, מנכ"ל הל"ה, למען החינוך בשכונות ובעיירות הפיתוח וביישובים ערבים, הוסיף בדיון כי "ישנו שיטור יתר וסטיגמות בקרב המשטרה ובקרב מערכת המשפט. כולם ניזונים מהסטיגמות שיש על נערים ממוצא אתיופי. אנו נמצאים בנקודת זמן בה יש הקצנה בשיח ומערכת המשפט חוטאת לתפקידה".
"כשיש קבוצה של בני נוער שלא חשה חלק מהחברה זו אחריות החברה, על כל חלקיה, להחזיר אותם אל חיקה" אומרת עו"ד ורד וינדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, "לא מספיק להציע פתרונות לאחר הדרדרות לעבריינות אלא יש לפעול לקידום תחושת השייכות ולמנוע אפליה בכל המערכות החברתיות הסובבות אותם בחיי היומיום".