עו"ד סימה לוי, שהייתה ממלאת-מקום היועץ המשפטי בחברת נתיבי ישראל, תקבל פיצוי של 150,000 שקל על פיטוריה. לוי פוטרה לאחר שנעצרה בחשד לפרשת השחיתות בחברה, אך בית הדין לעבודה קבע שבפיטוריה נפלו פגמים ושהם סתרו את חזקת החפות העומדת לה.
לוי נעצרה בנובמבר 2015, נשלחה למעצר בית והורחקה מעבודתה למשך שלושה שבועות. בינואר 2016 החליט הדירקטוריון לפטר אותה בשל החקירה. עד היום לא נמסר ללוי דבר בנוגע לחשדות נגדה. היא ביקשה להחזיר אותה לעבודה, ולחלופין - פיצויים של 24 משכורות ועוד 100,000 שקל, ובסך-הכל 700,000 שקל.
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש אומרת (20.9.16), כי בהליך הפיטורים נפלו שורה של פגמים, וביניהם: הזימון לשימוע לא הסביר מדוע איבד המנכ"ל, נסים פרץ, את אמונו בלוי; בבית הדין הועלו נימוקים שונים מאלו שנמסרו ללוי בזמן אמת; מינוי ממלאת-מקום ללוי הייתה מעין חריצת דינה עוד לפני השימוע; הדירקטוריון התעלם מכך שבהוראת המשטרה לא יכלה לוי לפרט מהם החשדות נגדה ולהגיב עליהם. עוד אומרת רובוביץ-ברכש, כי בשל חזקת החפות - לא היה מקום להסתמך על מעצרה של לוי כעילה לפיטוריה. לצד זאת נקבע, כי לא נפל פגם בהחלטה להשעות אותה, לאחר שהיא סירבה לצאת לחופשה ללא תשלום.
בית הדין דחה את בקשתה של לוי להחזירה לעבודה, באומרו שכיום אין אמון בינה לבין הנהלת נתיבי ישראל, במיוחד לנוכח החשדות נגדה - שהם רלוונטיים לעניין החזרתה לעבודה. לפרץ יש סיבה להעלות טענות נגדה בנוגע לתפקודה כשומרת סף, גם ללא קשר לחשדות הפליליים - סבורה רובוביץ-ברכש. לוי גם עלולה להימצא בניגוד עניינים אם תידרש לייעץ לנחקרים אחרים בחברה, ויש לתת את הדעת גם לנראות ולאמון הציבור משום שמדובר בחברה ממשלתית.
כאמור, בית הדין קיבל בצורה חלקית בלבד את תביעת הפיצויים של לוי, וחייב את נתיבי ישראל לשלם לה 150,000 שקל והוצאות של 10,000 שקל. נציגי הציבור הלן הרמור ויצחק קוגמן הסכימו עם רובוביץ-ברכש. את לוי ייצגו עוה"ד
איל רוזובסקי, טפת רייף-קרבר ושני קאופמן, ואת נתיבי ישראל - עוה"ד דפנה שמואלביץ, רן גפטר-חרמש ועידו רזגור.
